|
|
עמוד:95
תוכן שונים . ראיית הקשר בין פעלים לשמות מזמנת לימוד הצטרפויות מקובלות של מילים בביטויים . בלימוד מנקודת המוצא של המשמעות ניתן להיעזר בתזאורוס , כלומר מילון לפי תחומי משמעות , המספק מילים וביטויים השייכים לתחום משמעות . מנקודת המוצא של תבניות המילים ( חלקי הדיבר ) ניתן ללמוד ביטויים וצירופים כבולים תוך התמקדות בפועל כגרעין הביטוי ( הפועל כערך בוחר , ( או בשם העצם כערך בוחר , או בתואר – הכול לפי שלבי הלימוד . בספר עברית בדגש לקסיקלי ( הלוי ( 1994 שפע צירופים כבולים , המאורגנים סביב חלקי דיבר שונים , ומהם יוכל המורה לבחור צירופים שימושיים המתאימים לכיתה ד . לאחר שילמדו התלמידים את השימוש במילון , ובמיוחד את מבנה הערך המילוני , רצוי לעודד אותם לחפש ביטויים בסוף הערך המילוני , אם מנקודת המוצא של הפועל ( הפועל כערך בוחר , ( או של שם העצם או שם התואר . מומלץ לחפש את הניב לפי המילה הנדירה או הפחות שימושית מתוך המילים המרכיבות את הניב , כיוון שכך יימצא מבחר קטן יותר של ניבים שבהם משובצת המילה , וכך יקל על התלמיד למצוא את הניב הנדרש . לדוגמה , בניב 'לא גרע עין' המילה הפחות שימושית היא ' גרע , ' כך שכדאי לחפש את הניב בסוף הערך המילוני של 'גרע ; ' בניב 'יישר את ההדורים' מומלץ לחפש את פירוש הניב במילון לפי המילה הנדירה ' הדורים . ' בכל מקרה יש להיזהר מלטפל בביטויים כיסודות לשוניים מבודדים . רצוי שהתלמיד יפגוש את הביטויים בקטעי טקסט קטנים שיציג המורה , או במשפטים שיחברו התלמידים . תרגול טוב בפיתוח הרגישות הסגנונית הוא מציאת חלופות לשוניות לביטויים , ודיון בהבדלים בין החלופות ובנסיבות השונות שבהן מקובל להשתמש בכל אחת . מובן שכאשר נתקלים בביטויים בתוך סוגי טקסטים שעליהם עובדים , רצוי לעודד את התלמיד למצוא את הביאור של חלק מהם במילון , ולשלב אותם במשפטים משלו . המין הדקדוקי והמספר ( ראו גם " פרק לשון : יחיד רבים וזוגי ( " לימוד המין הדקדוקי והמספר בעברית כרוך בקשיים רבים . נציין את הקשיים העיקריים : א . ההבחנה הדקדוקית בין שני המינים היא פונקציונלית רק בחלקה , כלומר מסמנת הבחנה בין המינים בטבע , ובחלקה היא שרירותית . ב . לחלק מהמילים בעברית אין מוספית נקבה ( תוספת צורן נקבה , ( ובכל זאת מינן הדקדוקי נקבה , כגון 'מחט , ' 'אש , ' ואין סימן היכר המבחין בינן ובין שמות עצם בזכר . לעומת זאת חלק מהמילים שהעיצור האחרון שלהן ת' הן מילים בזכר , כגון 'צומת , ' 'שירות . ' ג . צורות הרבים של שמות העצם הן כידוע בלתי סדירות : חלק משמות העצם בזכר – ריבוים כשמות עצם בנקבה ( סופית X ות , ( כגון 'חלונות , ' וחלק משמות העצם בנקבה – ריבוים כשמות עצם בזכר ( סופית X ים , ( כגון ' נשים . ' ד . היחס בין שמות העצם בזכר לשמות העצם בנקבה הוא לעתים יחס של סופלציה ( תשלים ) – כל אחת מהמילים בנויה מבסיס אחר , כגון 'חמור ' / ' אתון , ' 'גבר ' / ' אישה . '
|
|