|
|
עמוד:167
כגון " נטבעתי , " " נפרק לי הלגו , " שבהם מבקש הילד למסור פעולה שהתרחשה שלא ביוזמתו . צורת הפועל " כנסתי , " הרווחת בלשון פעוטות , מאלפת מבחינת תודעת הסביל / פעיל : הילד רוצה לבטא פעולה שהוא עצמו היוזם שלה , ולכן הוא בונה את הפועל בבניין שרוב דוגמותיו מביעות פעולה רצונית יזומה ( בניין פעל – " כנס , ( " ובמקרה זה נמנע משימש בבניין נפעל " ) נכנס , ( " שרוב דוגמותיו מייצגות פעולה סבילה . בספר לכיתה ה' לא התעכבנו על עניין הסביל , אך נגענו בו במערכון " אתר בנייה" ( על משמעויות הבניינים . ( במילה טובה ו נטפל במושג הסביל , בייצוגו הלשוני ובשימושיו . נושא הפועל הוא הנושא המרכזי בפרק זה . נושא זה ילווה את התלמיד אף בשלבים המתקדמים יותר של לימוד הלשון . ניתן לומר שהפועל לבנייניו הוא שלד הבניין של מערכת הצורות של העברית , וקשה להגזים בחשיבות לימוד ההיבטים השונים שלו . בכיתות היסוד אין בכוונתנו לשקוע בתרגול אקטיבי מפרך של נטיות הבניינים לזמניהם הדקדוקיים , אלא לפתח את מודעות הלומד לשיטת הבניינים , למרכיבי הפועל ולדרך מיזוגם בצורת הפועל : השורש , הבניין , הגוף , הזמן הדקדוקי . חלק ניכר מלימוד הנושא הוא מטא-לשוני – רכישת ידע על אופי העברית ועל דרכי תצורה וגוני משמעות בתחום הפועל . אך ברור הוא שללימוד זה יש גם מטרות פונקציונאליות : הבנת הקשר בין הפועל לשמות הנגזרים ממנו , הרחבת אוצר המילים והביטויים , הקניית היכולת להשתמש באופן אינטליגנטי במילון , רכישת כלי לפענוח צורות הפועל ולהבחנה בין צורות פועל דומות ( לדוגמה : " מרדים " / " מורדים , " " נשקיף " / " נשקף . ( " לא לכל המטרות האלה ניתן להגיע בשלבים המוקדמים של הלימוד , אך מובן שיש להניח את הבסיס לכך בכיתות היסוד . מומלץ לברר מחדש את מושגי הזמן והגוף ואת גילוייהם הלשוניים , גם אם למדו התלמידים נושאים אלה בגיל צעיר יותר . בספר זה אנו חוזרים בקצרה על מושגי הפועל , הזמן והגוף , ומתמקדים בנושא הבניינים , בפונקציות השונות של מוספיות הפועל ( מוספיות הבניינים , הזמנים והגופים ) ובהבחנה ביניהן . למעשה לומד התלמיד בשלב זה " לפרק ולהרכיב" צורות פועל , מתוך הבנת תפקידי המרכיבים . בלימוד הפועל ( כמו בנושאי לשון אחרים ) אנו ממליצים לא " להיתקע" בעיסוק פורמאלי גרידא בצורות דקדוקיות , אלא להרחיב את היריעה ללימוד תפק וּ ד היסודות הלשוניים בסוגות ובתת-סוגות נבחרות . בספר זה אנו מטפלים בפעלים בידיעות עיתונאיות , בכתבות , בספרי היסטוריה , בשירים ובסיפורים . בפרק 5 מפרקי הלשון אנו בוחנים את מרכזיות הפועל בקטעי עלילה ספרותיים , לעומת מרכזיות התארים בקטעים תיאוריים . תחיית הלשון העברית " ממציאים מילים בעברית" משמש לנו הזדמנות לדון בתחיית הלשון העברית . הילד מתייחס ללשון האם שלו כתופעה מובנת מאליה . בפרק זה אנו מנסים לקרב את הילד להבנת נס התחדשות העברית בארץ ישראל . מלבד הקניית הידע עצמו ויצירת הזדהות רגשית עם הלשון העברית , מזומנות למורה ולתלמיד פעילויות מגוונות במסגרת זו : עבודה על אוצר מילים , הצגת חלופות אפשריות לנקיבה בשמות דברים ותופעות בעולם , המצאת מילים , שימוש במילון , ועוד . הלימוד על תחיית הלשון מחזיר את התלמיד אחורה בזמן , לתקופה שבה עדיין חלק מהמילים השגורות בדיבורו או בכתיבתו לא היו קיימות . רצוי לעודד את התלמיד להיות מעין יוצר של מילים , להתבונן בהיבטים השונים של התופעות בעולם ולהציע להן מינוח . זוהי עבודה מטא-לשונית ויצירתית המחדדת את המ וּ דע וּ ת הלשונית , ויש בה כדי לחבב את לימוד הלשון על הלומד .
|
|