|
|
עמוד:160
מתיאור חוויותיה של גלילה בחיפה ומאזכור הרכוש הנטוש שהשאירו ערביי חיפה מאחוריהם כשעזבו את העיר . האב קולט מיד את העוולה , מתגבר על כעסו ומפתח עם בתו שיחה ערכית-מוסרית . פעילות 3 סעיף ב – גלילה הצדיקה את עצמה בעזרת טיעונים הנובעים מתחושה כללית של עליונות , שמתבססת על אי-ידיעה או על עמדות ששמעה ממבוגרים סביבה , ומתוך זלזול בצד הנפגע ובזכויותיו : " אנחנו לא לוקחים חפצים , רק דברים שאף אחד לא צריך " ... " זה רכוש נטוש . הערבים כבר לא יחזרו הנה , אבא " ... " ואם אנחנו לא ניקח , מישהו אחר ייקח " ... ... " לקחתי רק צעצועים שמישהו זרק למרתף , " התקוממתי , " אף אחד לא צריך אותם " . " אבל כולם לוקחים " ... " אבל אתה אמרת שזאת הארץ שלנו " , התעקשתי , " אז אם היא שלנו מותר לנו לעשות פה מה שאנחנו רוצים " . אביה של גלילה נצמד לחוקים המוסריים המבטיחים את זכויות האדם : " מי נתן לכם רשות לקחת רכוש של אחרים " ? " לא חשוב אם מישהו צריך או לא צריך " , התעקש אבא , " בעיניי חשוב שלא תיקחי דברים ששייכים למישהו אחר " . " אבל דבר זה אינו משנה את העובדה שלקחתם רכוש ששייך למישהו אחר . הרי אינכם רעבים ולא חסר לכם כלום . מה שעשיתם זה כניעה לחמדנות " . " אבל חיים פה אנשים בעלי אמונה אחרת וגם להם זכות לחיות בכבוד " . ... " במלחמה בני-אדם עלולים להיהפך בקלות לבריונים ששודדים וחומסים כראות עיניהם , ולא בזאת רצינו . הנה שמעתי בחדשות שהממשלה כבר הקימה גוף הנקרא 'נכסי נפקדים . ' הם יחליטו מה לעשות ברכוש הנטוש " . ... " שלא ייתכן שכל אדם יעשה דין לעצמו . לכן אני מבקש שתבטיחי לי להחזיר את מה שלקחת " . פעילות 4 ציטוטים מהטקסט המעידים על תגובתו הראשונית של אבא : " שאל אבא בחומרה , " " יכולתי לדמות לי איך הוא מכווץ את מצחו ונועץ בי מבט תובעני מתחת לגבותיו העבותות , " ... " חקר אותי אבא בגערה , " " מהאופן בו פכר את ידיו ידעתי שהוא כועס מאוד . " כשמתבוננים בפעלים המלווים את החלק הראשון של הדיאלוג בין גלילה לאביה – אמר אבא בשקט ; חייך אבא ; התפלא אבא ; שאל אבא ועיניו הבריקו בחושך ; התפעל אבא ; התלהב אבא וכשנותנים את הדעת על משמעויותיהם , מגלים שהפעלים משקפים את האווירה הטובה ואת הזרימה הטבעית של רגשות ותחושות חיוביים שמילאו את האב בזמן השיחה עם בתו . בהמשך , כשהשיחה מתמקדת ברכוש הגזול , חל שינוי קיצוני במשמעות הפעלים ותוארי הפועל המלווים
|
|