|
|
עמוד:111
במסגרת השיחה כדאי לספר בקצרה על רבי אלעזר אזכרי ועל הזמנים שבהם נהוג לשיר את הפיוט . רבי אלעזר בן משה אזקרי ( או אזקירי , או אזכרי ) ( 1533-166 ) היה מקובל , דרשן , משורר ומחברם של ספרים רבים . הוא חי כל חייו בצפת והיה מוקף בגדולי הרבנים בדורו : רבי שלמה אלקבץ , רבי משה אלשיך ורבי ישראל נג'ארה . תורתו של רבי אלעזר הושפעה מתורת האר"י , רבי יצחק לוריא . בין כתביו : " ספר חרדים" – ספר המונה את המצוות ומציג את הפירושים למסכת ברכות ולמסכת ביצה בתלמוד הירושלמי ולמסכת נדרים ומסכות גיטין בתלמוד הבבלי . רבי אלעזר נהג לדרוש בפני הקהל ולעוררם לתשובה . הוא הדגיש את הרעיונות של תיקון המידות ותיקון העולם כדי להגיע לידי " דבקות בה . '" רבי אלעזר , שחיבב את פייטני ספרד ( וביניהם רבי יהודה הלוי ורבי אברהם אבן עזרא ) כתב את הפיוט ' ידיד נפש' במשקל ספרדי . השפעת הפייטנים הספרדיים על הפיוטים שכתב אפשרה ליושבים בארץ ישראל להיחשף למסורת זו . שירת הבקשות נהוגה כבר מאות שנים ומתקיימת בעונת החורף , בשעות הקטנות של ליל השבת . השירה מתחילה בחשכת הלילה ונמשכת עד עלות השחר של שבת בבוקר . שעות אלו הן שעות של שקט , של התבוננות פנימית , של קרבה והשתוקקות לה , ' ועל כן כוללת השירה פיוטים העוסקים בשבח ה' ובבקשה לקרבתו , שירי שבת ושירי געגועים לארץ ישראל . השירה נערכת בדרך כלל בבית הכנסת המסודר באופן מיוחד לצורך האירוע . היא מתנהלת על-פי חוקים וכללים ידועים מראש , בעזרת ספר שירים הכולל את הפיוטים ואת ההנחיות המוזיקליות לביצועם . מאחר שלשון הפיוט ותוכנו קשים להבנה , בחרנו להתמקד בכמה נושאים שיאפשרו לתלמידים להבין במה עוסק הפיוט . לא מצופה מהתלמידים להבין כל מילה ומשפט , אך עם זאת צורפו לפיוט ביאורי מילים ומשפטים המאפשרים העמקה רבה יותר למעוניינים בכך . הביאורים הללו יופיעו כ"מילון תפור" על גבי הטקסט בספר הדיגיטלי ב"כותר . " למורים מוצע לקרוא את ביאורי המילים ואת המידע הנוסף המובא להלן לקראת השיעור . בתוכן הפיוט יש התפתחות הדרגתית לאורך ארבעת הבתים : לאחר פתיחה של דברי התעוררות למשורר עצמו להידבק בה' המכונה " ידיד נפש" ( בית ראשון , ( המשורר החולה באהבת ה' מבקש ממנו ' להראות לו את " נעם זיו ךְ , " כדי להביא לו מרפא ( בית שני . ( לאחר שהוא מבקש את רחמי ה' ומבטא את כיסופיו " לראות בתפארת עז ךְ , " דהיינו לראות את תיקון העולם ( בית שלישי , ( המשורר מצפה להתגלות ה' עם בוא הגאולה המשמחת . הפיוט נחתם בשילוב פסוקים על בניין ירושלים ושיבת עם ישראל לארצו ( בית רביעי . (" 114 מעובד מתוך : גזונטהייט , ב . ( תשס ( "ד-2004 " ידיד נפש" – מחברו , מקורותיו ומשמעות הפיוט . מתוך אתר דעת : http : // www . daat . ac . il / daat / sifrut / maamarim / nefesh-2 . htm 115 מעובד מתוך : פתיה , ח . מה היא שירת הבקשות . מתוך אתר " הזמנה לפיוט : " http : // www . piyut . org . il / articles / 1032 . html 116 גזונטהייט , ב . ( תשס ( "ד-2004 " ידיד נפש" – מחברו , מקורותיו ומשמעות הפיוט . מתוך אתר דעת : http : // www . daat . ac . il / daat / sifrut / maamarim / 2-nefesh . htm
|
|