|
|
עמוד:159
בהקשר זה אפשר להזכיר גם את בדי המשכן , מוטות עצי השיטים ששימשו לנשיאת כלי המשכן ממקום למקום , למשל : ועשית בדי עצי שטים וצ פּ ית אתם זהב . והבאת את-הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את-הארן בהם . בטבעת הארן יהי וּ הבדים לא יסר וּ ממנ וּ . ( שמות כה יג-טו ) ועשית שלחן עצי שטים ... ועשית ל וֹ ארבע טבעת זהב ונתת את-הטבעת על ארבע ה פּ את אשר לארבע רגליו . לעמת המסגרת תהיין הטבעת לבתים לבדים לשאת את-השלחן . ועשית את-הבדים עצי שטים וצ פּ ית אתם זהב ונשא-בם את-השלחן . ( שמות כה , כג-כח ) אפשר לברר עם הילדים האם גם במקרה זה משמעות המילה זהה . בסעיף ב של הפעילות התלמידים מתבקשים לאתר את שמות העצם שיש להם נרדפות . עתה , כשמשמעות " בדים" כבר ידועה , כדאי להציע לילדים להצביע על שלושת שמות העצם , ולבדוק לאילו שניים יש נרדפות ; " בדים" נרדפת ל " ענפים " , " אילנות" נרדפת ל " עצים . " הפעילות עלולה להיות קשה לחלק מהתלמידים , וכדאי להפעיל שיקול דעת טרם שיוכה . הצעה להרחבת הפעילות –ניתן להציע לתלמידים לעשות ניסוי קטן שבמסגרתו ישאלו כמה אנשים מה הפירוש הראשון שעולה בדעתם למילה ' בדים . ' סביר להניח שהפירוש שיתקבל לא יתאים לפירוש המילה בשורות האלה . מסקנה אחת מן הניסוי – ההקשר שבו מילים נאמרות חשוב מאוד , ולעתים הכרחי , להבנת המשמעות הרלוונטית שלהן בטקסט נתון . פעילות 4 סעיף ב – הכבשה והטלה , אם ובנה , מייצגים רכ וּ ת ומשפחתיות . הכבשה היא בעל חיים רך , שקט , היא אם מסורה לצאצאיה , מספקת חלב שצורכים גם תינוקות אנושיים . הכבשה חיה בעדר ותחושת השייכות שלה מכתיבה את התנהלותה . בתנ"ך ובמקורות היהודיים הצאן , שהכבשה היא חלק ממנו , הוא סמל לעם ישראל ( למשל "צאן מרעיתי" ביחזקאל ו"צאן אובדות היו עמי" בירמיהו ) ביהדות וגם בתרבויות אחרות הכבשה היא סמל לטוהר ולתמימות . " טלה" ו"שה" הן מילים המשמשות לעתים קרובות כינויי חיבה לתינוקות . הקשר החם שבין הכבשה לטלה בשיר מסמל את המסירות של ההורים לילדיהם . פעילות 5 בשלושה בתים בשיר – הראשון , השלישי והרביעי – החריזה מסתיימת בעיצור , מ' ' צליל רך ומתמשך המתקשר לנמנום , לתרדמה , לשלווה . שלושת הבתים הללו אכן עוסקים בלילה , בשעת השינה , והצליליות מרככת ומעדנת את האווירה בהתאם . הבית השני עוסק בעניין אחר - יש בו אווירה של אסון מתקרב , חרדה ודאגה , והחריזה מסתיימת בעיצור שונה . פעילות 7 שני גורמים מלמדים על כך שהשיר מתאים להיות שיר ערש : המצוקה של הטלה ההולך לאיבוד נפתרת כשהוא חוזר לחיק אמו ונרדם בדיר ; וגם נוכחותו של " הנביא הגלעדי" הנוסכת בישנים ביטחון שיש מי שמשגיח עליהם בשעות החשיכה , גם כשעיניהם ועיני הוריהם עצומות . קטעים מתוך הספר " לעזוב בית " / מאת יונה טפר ( מתוך הפרק " אני רוצה את אבא שלי "( ספרה של יונה טפר עוסק בפרשת פינויים של ילדי קיבוץ מקיבוץ דפנה בזמן מלחמת העצמאות . הקיבוץ סבל מהתקפות חוזרות ונשנות שאף גבו חיי אדם , והוחלט להעביר את הילדים ואת המבוגרים שטיפלו בהם למקום בטוח בחיפה . הקטעים שנבחרו ממקדים את תשומת הלב בשיחה שהתקיימה בין הילדה גלילה לאביה שהגיע לביקור במעון הזמני בחיפה . השיחה התחילה
|
|