|
|
עמוד:213
הבקעה העיר-על פי הכתוב בירמיהו , בימי בית ראשון נבקעו חומות העיר כבר ב-ט' בתמוז , ורק בימי בית שני נבקעו החומות בי"ז בתמוז . מאחר וחורבן בית שני נחשב קשה יותר , נקבע י"ז בתמוז כיום התענית על הבקעת החומות . עם זאת , הירושלמי סובר כי גם בימי חורבן בית ראשון נבקעו החומות בי"ז בתמוז , אך עקב הבלבול שחל בתקופת המצור טעה ירמיהו בתאריך . והעמיד צלם בהיכל-על פי ו' החיבור שמקדימה את המילה " העמיד , " מניחים כי הכוונה לאפוסטמוס , אם כי על פי הירושלמי ( תענית ד ( ה , הכוונה היא למנשה מלך יהודה ששם פסל אשרה בבית המקדש . פעילות 2 סעיף א-המילה מצר משמעותה מצוקה , צרה קשה ( עפ"י מילון רב מילים . ( סעיף ב-ימים אלו נמצאים בין ימי הצרות של תקופת המקדש-הבקעת החומה בי"ז בתמוז וחורבן המקדש בתשעה באב , אך גם בין ימי הצרות של דור המדבר : חטא העגל-פגיעה בתורהבי"ז בתמוז , וחטא המרגלים-פגיעה בארץ ישראל- בתשעה באב . על פי המפרשים מהווים ימי הצרות של תקופת המדבר את הגורם המניע לימי המצרים של תקופת המקדש . בימי המצור על ירושלים פעילות 2 סעיף א- נקדימון בן גוריון מתואר כאדם בעל השפעה , שיש ביכולתו להשפיע אפילו על כוחות הטבע בתפילתו . מהנאמר על כלבא שבוע ניתן ללמוד כי בביתו לא חסר מזון , וכי הוא כיבד בו בנדיבות את אורחיו . בן ציצית הכסת היה כה עשיר ומכובד עד שכף רגלו לא נגעה באדמה והוא נהג להלך רק על גבי כרים וכסתות . לפי אחרים , הוא היה מתקבל בקביעות בארמון הקיסר ויושב במחיצתם , מה שמעיד על קרבתו הרבה אליהם . ניכר כי שלושת העשירים היו מעורבים בין הבריות , דואגים לצרכי ציבור ולא מסוגרים עם עשרם בארמונם , ובשעת צרה נרתמים לחלק מעשרם לעמם . במידת הצורך ניתן להקריא בכיתה משפטים מן המדרש המספרים על הדמויות ולבקש מהתלמידים לספר מה הם לומדים מן התאור . סעיף ב- לעשירי ירושלים היה מזון שיכל להספיק לעשרים ואחת שנה . אילולא היה נשרף היתה העיר יכולה לעמוד במצור 21 שנים , ואין לדעת מה יכל לקרות בזמן זה . הרעב שנוצר גרם לחוסר יכולת לעמוד במצור ולנפילת העיר . סעיף ג-על בסיס הנאמר בסעיף הקודם , ניתן להבין כי ללא מעשי הבריונים , יתכן מאוד כי הרומאים כלל לא היו מצליחים להבקיע את החומות ולהחריב את בית המקדש . בהקשר זה אפשר לצטט את דברי הגמרא ( יומא ט עב ) " מקדש ראשון מפני מה חרב מפני ג ' דברים שהיו בו ע " ז וגלוי עריות ושפיכות דמים ... אבל מקדש שני , שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים , מפני מה חרב ? – מפני שהיתה בו שנאת חינם . ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עבירות ע " ז גלוי עריות ושפיכות דמים "
|
|