|
|
עמוד:89
פעילות -3פעילות מתוקשבת לאחר קריאת הסיפור כדאי להפנות את הילדים אל הפעילות המתוקשבת בספר הדיגיטלי שהיא אמצעי חלופי להבנת המסר הגלוי של הטקסט , להבנת המילים הלא מוכרות ולהבנת המסר הסמוי בו . הפעילות היא משחק טריוויה המציג בפני התלמידים 10 שאלות . בכל פעם שייכנסו למשחק , הם יגרילו שאלות מתוך " בנק" שאלות המכיל מספר רב יותר של שאלות ממספר השאלות המוצגות בפניהם . המקבצים השונים של השאלות יאפשרו לתלמידים להבנות בתודעתם את הסיפור השלם על מהלך העלילה שלו ועל מניעי הדמויות המופיעות בו . פעילות 4 סעיף ב – המלך אמנם שמע את צעקות ההמון שאיששו את חשדו אבל המשיך לצעוד . אין תשובה אחת נכונה לשאלה : יש שיטענו שבהתנהגותו הוכיח את טיפשותו , את אטימותו ואת הנתק בינו לבין עמו , ושצריך היה למצוא דרך לעצור את המצעד ולהפסיק את הלעג ואת הקריאות המבישות . יש שיטענו שנהג נכון והוכיח את כוחו ואת חוסנו דווקא בסיטואציה קשה . אילו היה נמלט היה מעטה על עצמו חרפה , אבל הוא זקף את ראשו והוכיח שצעקות הבוז אינן משפיעות עליו . פעילות 5 " אחד בפה ואחד "בלב – ביטוי מלשון חכמים ( מסכת פסחים ) המסביר הלכה למעשה מהי צביעות – אדם שומר לעצמו את דעתו האישית , האמיתית , וכלפי חוץ מביע דעה אחרת , הנובעת משיקולים תועלתניים ; " מפי עוללים "ויונקים – חלק מפסוק ( תהלים ח , ג ) הטוען שאין לזלזל בדבריהם של ילדים קטנים . דווקא מהם , בהיותם משוחררים מכבלים חברתיים , אפשר להפיק רעיונות בעלי ערך ; " אין פוצה פה "ומצפצף – חלק מפסוק מקראי ( ישעיהו י , יד ) שמשמעותו היא – אין איש מוחה או מביע התנגדות . הניבים הללו מאירים נקודות מפתח להבנת הסיפור : המלך , פקידיו והקהל ( ברגעים הראשונים ) נהגו בצביעות ונמנעו מלומר את דעתם הכנה . ילד קטן היה היחיד שהעז לומר את האמת . בכל המערכת – אנשי הארמון ותושבי העיר – לא היה איש שהעז להטיל ספק , לשאול שאלות ולדרוש שהאמת תצא לאור , ובכך בלי שהתכוונו לכך שיתפו פעולה עם הנוכלים . סעיף א – רוב התלמידים יוכלו להתאים את שלושת הביטויים לשלושת הפירושים באופן כמעט אינטואיטיבי . כדאי להציע לתלמידים להתחיל ב"אחד בפה ואחד בלב" השקוף ולהתאים לו את הפירוש ההולם , ולהמשיך ב"אין פוצה פה ומצפצף" שגם משמעותו המילולית ברורה והיא מנוסחת היטב בפירוש . סעיף ב – כל בחירה באחד הביטויים תוביל למשמעותו הערכית של הסיפור . כדאי לאפשר לילדים להשמיע את בחירותיהם והסבריהם בכיתה ולפתח דיון על המשמעות הערכית של הסיפור ועל המסרים הנגזרים ממנה . למשל : גינוי הצביעות והעלאת קרנן של האמת ושל היושרה , אחריותם של כל המעורבים כולל הפסיביים שבהם על מה שמתרחש סביבם , ערכה של ערנות חברתית-ציבורית והשלכותיה על הציבור . אפשר להציג לתלמידים דוגמאות בדויות הנוגעות להחלטות של דמויות מפתח במדינה , בעיר , בקהילה , במשפחה , בבית הספר , ולדון אתם על הדרכים להביע דעה בדרך הוגנת ולפעול לטובת הכלל .
|
|