|
|
עמוד:142
פעילות 6 סעיף ב – אפשר לבקש מכמה תלמידים לקרוא את מה שכתבו על יוספינה , ולומר על אילו משפטים התבססו בתשובתם . כדאי להשוות בין הבחירות והתיאורים של התלמידים . הצעה להרחבה – פעילות בקבוצות : בקשו מהתלמידים לתאר לעצמם שהם משתתפים באספה הכללית של אנשי הכפר , שבה הם מחליטים שעל דודה יוספינה לפנות את חפציה מן האסם ולעבור לדירה כמו האחרים . הנחו אותם להחליט מי יהיה ראש הוועד שיציג את הבעיה , ולתכנן מה יגיד כל אחד מהמשתתפים בישיבה ( נגד הדודה ואולי גם בזכותה ) עד קבלת החלטה . אפשר להציג את הדיון בפני הכיתה . הפעילות מזמנת התנסות בהשלמת פערים . רצף האירועים המשברי מתואר בסיפור בפסקה של שורות ספורות , והתלמידים מתבקשים " להרחיב" אותה בעזרת דמיונם ולנסח במילים את הטענות ואת הנימוקים להחלטה . לאחר הצגת ה"דיון" בכיתה כדאי להתייחס לטון הדיבור בדיון , להבחין בטענות ענייניות ( למשל הצורך למצוא מקום לסוסים , או חוסר השוויון בין העולים , ( בניסיונות למצוא פתרון חלופי שלא יפגע בדודה , ובטענות שבבסיסן רק רגשות שליליים שעוררה הדודה יוצאת הדופן באנשי הכפר . פעילות 7 השיטפון , כסוג של " מבול , " טלטל את הכפר והפך את היוצרות : הדודה יוספינה הפכה מקורבן למצילת חיים , ואנשי הכפר שחרצו גורלות הפכו לנצרכים . הדודה יוספינה זכתה בהזדמנות להוכיח שהיא אנושית , שיש בה גם חמלה ונדיבות , והשימוש בתבניות הישנות האיר את " אוסף הגרוטאות" באור חיובי וריכך את עמדת הכפר . נקודות מפנה אפשריות נוספות : הרגע שבו הדודה מאיימת לעזוב את הכפר , וגם הרגע שבו היא לוקחת על עצמה את האחריות לאפות לחם לאנשי הכפר למרות הכעס שלה . הקטסטרופה של השיטפון מופיעה לאחר החלטתם של חברי הוועד ולאחר תגובתה הקיצונית של הדודה יוספינה , המביאים את העימות לנקודת אין-מוצא . השיטפון שהוא מעין אות משמיים והקטסטרופה שהוא מחולל מחייבים את הצדדים הנצים לקחת פסק זמן ולפעול יחד למען מה שחשוב באמת : הלחם והחיים . כדאי לנתב את השיחה בכיתה לפתיחות , לראייה הרחבה ולגמישות כמפתחות לפיוס ולשינוי עמדות : הדודה יוספינה ראתה את אנשי הכפר בחולשתם ונחלצה לעזרתם על אף המחלוקת , ואנשי הכפר זכו להכיר את אנושיותה ונדיבותה . מנקודה זו המחלוקת נראית קרובה יותר לפתרון . השיר " כל לילה עולים " / מאת נורית זרחי בשיר לירי זה , העוסק בשונ וּ ת ובבידוד חברתי , יתוודעו התלמידים למצוקתה של ילדה לא אהודה , החשה שהיא שונה מן האחרים ואיננה רצויה . את שונותה היא מבטאת באמצעות צבע : הילדים שהייתה רוצה להתקרב אליהם הם ילדים " כחולים" ואילו היא " לבנה . " המשוררת משתמשת בצבעוניות השונה כדי להמחיש את הפער החברתי . השיר המרחיק את קוראיו לעבר מחוזות הדמיון יאפשר לתלמידים לעמוד על הכוח שיש לחברה מול היחיד ועל חובתה לעשות שימוש מיטיב בכוח הזה . התלמידים יבחינו בלשון הציורית ובתרומתה למשמעות השיר , יגלו בו משמעויות מפורשות וסמויות ויקשרו את היצירה לעולמם .
|
|