|
|
עמוד:129
לגוף כמו "רשות שמורות הטבע ? " האם הטקסט יתאים גם לרשויות השמירה על הטבע בישראל ? הדיון הזה יסייע לתלמידים להכין את עצמם לקריאה בקול . השיר הקצר באלפי חלילים מאת נורית זרחי הוא שיר טבע המתבונן בבת צחוק בצמחים ובבעלי החיים הדרוכים לקראת הגשם . הקביעה שבשתי השורות הראשונות " הגשם איננו מודיע " ... מרחיקה את הגשם , מושא כמיהתם של המצפים לו , ממרכז השיר . הגיבורים האמתיים בהתרחשות הזו הם העצים , הדרורים , הקוצים והשבלול המקבלים את הגשם בשמחה גדולה . כדאי לבקש מהתלמידים לאתר את הממתינים לגשם , ולציין – על פי ניסיונם והידע הכללי שלהם - את מאפייניהם : העצים הם רזים ( התואר היחיד בטקסט , ( הדרורים הם אפורים ויומיומיים ( והנקיטה במספרם המדויק - " שני הדר וֹ רים" – גורעת מהפוטנציאל הווקאלי שלהם כקבוצה , ( הקוצים הם יבשים , אפורים וקוצניים , ושבלול הגינה שלפני הגשמים סגור בקונכייתו נראה חסר חיים ( גם אחרי הגשם הוא מאופיין באיטיותו ובמידותיו הלא מרשימות . ( כדאי לבקש מהתלמידים לאפיין את הקבוצה – צמחים ובעלי חיים שכיחים , פשוטים למראה , שנוכחותם חיוורת והם רחוקים מלמשוך תשומת לב . על רקע המאפיינים הללו בולטת בעוצמתה תגובתם לגשם : " מריעים לקראת וֹ כעדת ה וֹ ללים . " בקשו מהתלמידים לברר את משמעות הפועל " מריעים" ( אפשר להזכיר כרמז מילה מאותו שורש – " תרועה , ( " ושאלו מה מפתיע בו בהקשר כשהוא מיוחס לחבורת השתקנים האפורים שהשיר מזכיר ; כדאי להפנות את תשומת הלב לדימוי " כעדת הוללים ; " לאחר בירור המשמעות של המילים בדימוי " ) עדה" – ציבור רחב , קהל גדול ; " הוללים" - מי שחיים חיי תענוגות ומרבים בבילויים , ( כדאי לשאול מה תורם הדימוי לתיאור תגובתם של המצפים לגשם . המילה " עדה" מעצימה מאוד את נוכחותה של הקבוצה הקטנה , והמילה " הוללים , " מלבד הקולניות והעליזות הנקשרות בה , מזכירה את מילת ההודיה " הללויה . " הדימוי , בעקבות הגשם , הופך את הקבוצה האפורה , השקטה והכמעט פאסיבית , לקהל נרגש ונלהב שמבטא בעוצמה את שמחתו . השורה הבאה " באלפי חלילים" ממשיכה ומעצימה את התגובה לגשם . כדאי להפנות את התלמידים לפער העצום בין התיאור של דיירי החצר בתחילת השיר , לתגובה שלהם לגשם , לשאול על הסיבה לתגובה ולכוון לכך שמדובר בשיר עברי שנכתב בישראל . האם יש זיקה בין השיר לחייהם של בני האדם בארץ ? שתי השורות האחרונות בשיר מחזירות את תשומת הלב לקבוצה חלשה אחרת , שתגובתה לגשם הפוכה ; " בכי הית וּ ש וקנת הנמלים . " כדאי לשאול את הילדים על הסיבה לתגובות אלה , ולסיים בהתבוננות בהיבט ההומניסטי-אוניברסלי שהשיר רומז עליו : לצד קהל המרוצה משינוי , תמיד יימצא מיעוט חלש שהשינוי פוגע בו . הבכי , ולא שמחת ההוללים , הוא המסיים את השיר . שיחה קצרה בכיתה סביב השאלה " למה לדעתכם בחרה המשוררת לסיים כך את השיר " ? תעניק לתלמידים הזדמנות ללבן ולבטא את עמדותיהם . פעילות 1 סעיף ב –בני הזוג יכולים להחליט לקרוא את השיר יחד בקול לפני הכיתה או לקרוא כל אחד בתורו שורה או בית לסירוגין .
|
|