|
|
עמוד:122
המילים המודגשות בו הן המושגים המרכזיים שיש להבהיר לקוראים הצעירים . בטקסט מקוון היה המחבר , מן הסתם , מאפשר לקוראים לעבור באמצעות קישור להסבר ( היפר-טקסט . ( התלמידים מוזמנים לשים לב למילים המודגשות ולהבחין בין מילים שהם מכירים לבין מילים שאינם מכירים : אפשרות אחת היא לבקש מהתלמידים לסרוק את הטקסט לפני הקריאה כדי לאתר את המילים ולעשות את ההבחנה המבוקשת ; אפשרות אחרת היא לבקש מהם לקרוא אותו קריאה מרוכזת שבמהלכה כדי לבצע את המשימה המבוקשת . אפשר להציע לתלמידים לבחור בין שתי האפשרויות ( כיוון שקריאה מעמיקה ומפרשת עוד צפויה בהמשך , ( אולם יש להתכונן לכך שכל אחת מהן תובעת משך זמן אחר ויש להתארגן לכך מבחינת ניהול הזמן והלמידה . פעילויות 2 פעילויות אלו חושפות את העובדה שמחברו של הטקסט נתן את דעתו על הקוראים שאינם מכירים את המושגים המרכזיים בטקסט , וסייע להם רק בהיקרות הראשונה של המושג / המילה בטקסט , כדי שלא להכביד על הטקסט . בהזדמנות זו אפשר לפנות אל התלמידים כקוראים-כותבים ולשוחח אתם על מצבים שבהם ה ' פטנט' הזה , של הסבר מילה או מושג בגוף הטקסט , יכול לסייע להם בכתיבה : למשל כשהם משתמשים במילת 'סלנג' שהנמען שלהם לא בוודאות מכיר , כשהם כותבים למי שהעברית לא שגורה בפיו , כשהם משתמשים במילים נדירות ועוד . פעילויות 6 הפעילות חושפת בפני התלמידים את מקומו המרכזי של המשפט הפותח כל פסקה . הדבר נכון במיוחד בטקסטים לימודיים , והוא כמובן לא חל על כל הטקסטים שהתלמידים יקראו . גם במשימה זו נכון להעמיד את התלמידים בפוזיציה של כותבים , ולהדגים את הנוחות שיש במשפט פותח פסקה , המכליל את הצפוי להיכתב בה . המשך למשימות אלו יש בפעילות 2 המופיעה תחת הכותרת " חוזרים וקוראים את ה פּ סקות . " פעילויות 7-8 בפעילויות אלה התלמידים מתבקשים לארגן את המידע מחדש , מטקסט רציף לטקסט בלתי רציף ( תרשים ) באמצעות זיהוי הפעלים . דלייה מתוך הטקסט של הפעלים המציגים את התנועה בתהליך המתואר , מסייעת להבין את התהליך . התרשים הוא פיגום לארגון מחדש של המידע . פעילות 9 יש נטייה לחשוב ששימוש בדימויים מתקיים רק בעולם השיח של הספרות . בפעילויות אלו ניתן להכיר את תפקידו של הדימוי בהמחשה ובהבהרה של מושגים ופעולות בעולם השיח עיוני .
|
|