|
|
עמוד:65
סיפורים המפגש הראשוני של התלמידים עם הסיפור יכול להתרחש בכמה דרכים : הם יכולים לקרוא אותו קריאה דמומה בכיתה או קריאה מכינה בבית ; אך כדי שייכנסו לאווירת הסיפור , הם יכולים גם להמשיך ולקרוא אותו בקריאה דמומה לאחר שהקשיבו למורה קוראת לפניהם את חלקו הראשון . כאשר מדובר במפגש עם טקסטים מורכבים יותר להבנה ( למשל מדרשים , ( בעיקר כשמדובר בתלמידים מתקשים , כדאי שהקריאה הראשונה קריאה בקול של המורים . לאחר שהמורים יוודאו שהתלמידים הבינו את הטקסט הבנה בסיסית , יוזמנו התלמידים לקרוא אותו בעצמם . מומלץ שלא לתת למתקשים לקרוא בקול טקסט שעדיין לא נלמד כדי לא להביך אותם . כמו כן , יש להיזהר מליצור קבוצת קריינים מצטיינים . לעתים אפשר להכין תלמיד או תלמידה או קבוצת תלמידים לקריאה של היצירה ברצף או בתפקידים . אפשר גם לקרוא את הטקסט בהדרגה תוך עצירות מתודיות . קריאת טקסטים עיוניים במהלך השנה כדאי לחשוף את הילדים באופן מודע לכל סוגי הקריאה של טקסטים עיוניים ולהצביע על הסיבה או המטרה של שימוש בסוג קריאה זה או אחר . קריאה מרפרפת – קריאה לצורך התרשמות מהטקסט או עמידה על הנושא הכללי שלו . קריאה הדרגתית– קריאת הטקסט במקטעים לצורך הפקה מבוקרת של המשמעות . זאת הדרך המומלצת לבניית פיגומים בין קטע אחד למשנהו . קריאה דקדקנית– קריאה רציפה ומדויקת של הטקסט המתאימה לטקסטים קלים לקריאה הן מבחינת הנושא והן מבחינת המבנה . קריאה סורקת - בקריאה מסוג זה , המשמשת לאיתור פרט אחד – למשל לצורך חיפוש תשובה , אפשר להשתמש גם לצורך קריאה חוזרת של הטקסט .
|
|