טיפוח כישורי הבעה בכתב בסביבה דיגיטלית

עמוד:38

טיפוח כישורי הבעה בכתב בסביבה דיגיטלית בזיקה לשינויים חברתיים ולהתפתחות הטכנולוגית , השיח הכתוב עובר שינויים שינוי זה מתבטא בין היתר בכך שבמקרים רבים הטקסטים מאופיינים בריבוי ייצוגים ( מולטי-מודאלי ) - למשל , טקסט הכולל מלל , תמונות , תרשימים , קבצי סאונד וסרטונים ( שהם כשלעצמם מרובי-ייצוגים . ( לפיכך , יש צורך בהתמקצעות בסוגי כתיבה אחרים מאשר כתיבה בעיפרון על גבי נייר . היכולת לעבוד בסביבת טקסט עשירה ( דוגמת ( ה-WORD היא יכולת חשובה מאוד , והנוכחות שלה בחיינו רבה כל כך עד כי לא ניתן לדמיין כתיבה של מסמך בלעדיה . סביבה זו מאפשרת ליצור טקסטים רבי ייצוג , מעברים למסמכים אחרים או קישורים לאתרי אינטרנט . יצירת טקסט דיגיטלי כתוב 62 Larson . C . L . ( 2010 ) . Digital readers : the next chapter in BOOK-E reading and response . The reading teacher , 64 ( 1 ) . Pp . 22-15 . 63 M ishra . P ,. & Koehler , M . J . ( 2006 ) Technological pedagogical content knowledge : A framework for teacher knowledge . Teacher College Record , 108 ( 6 ) , 1054-1017 . 64 Shulman , L . S . ( 1986 ) . Those who understand : Knowledge growth in teaching . Educational Researcher . 15 ( 2 ) , 14-4 " שולחן עבודה" שעליו נמצא גם התוכן , אבל גם כל דבר אחר היכול לשמש אותם בתהליך ההוראה שלהם . הפעולות הקשורות לסימון בספר , לקישור לוויקיפדיה או , ל-google להוספת הטמע הכולל מלל , סרטון , קובץ קול או קובצי טקסט– כולן פעולות רלוונטיות גם עבור התלמידים . בחקר מקרה שנעשה בארה "ב נבדקה השפעתו של 'קורא דיגיטלי' ( מכשיר הקינדל ) על תהליך הקריאה של תלמידי כיתה ב' – כיצד הוא תומך בהם וכיצד הוא מקדם אותם ? אחת המסקנות הייתה שהכלי מאפשר להרחיב את הקשר בין הקוראים לבין הטקסט , וזאת באמצעות המניפולציות שהוא יכול להפעיל על הטקסט . תוצאותיו של חקר המקרה מעלים כי שליטת הקוראים בטקסט באמצעות הקינדל רבה יותר משליטתם בטקסט המודפס . אחת המסקנות של החוקרת היא שההתנסות האקטיבית במסגרת הכיתה מובילה לכך שמשמעות אישית הופכת לתוצר המשותף של הקוראים ושל הטקסט . עוד הראו הממצאים כי השימוש בקינדל מקדם תרגול של מיומנויות אורייניות חדשות - למשל , שימוש במילון המובנה של המכשיר כדי לחפש פירושים למילים לא מוכרות . לסיכום , אנו חיים היום בסביבה מתוקשבת פרטית וציבורית , ולכן הצעדים לקראת מעבר לסביבה כזו מתבקשים גם בתחום החינוך . בהתאם לכך , מישרה וקולר ( M ishra & Koehler ) מציעים לכלול בתוך הגדרת המושג " ידע מורים , " שטבע שולמן , ( Shulman ) גם ידע טכנולוגי–פדגוגי . ידע זה משכלל את יכולתם של המורים לשלב בהוראתם טכנולוגיה בצורה מושכלת . ספר הלימוד הדיגיטלי מציע למורים הטמעה של התקשוב באופן משמעותי ובר-קיימא , שמוביל לשינוי בתהליכי הוראה ולמידה ותורם להתפתחותם המקצועית של המורים וללמידה " אחרת" של תלמידיהם .

קודם  |  הבא