עמוד:28

. 2 בפרקים רבים יש פעילויות ייעודיות העוסקות באסטרטגיות של הבנת מילים בהקשר – פעילויות אלה מהוות חלק מרצף הפעילויות שבפרק . במהלך הקריאה נתקלים התלמידים במילים שאינן מובנות כלל או שמשמעותן הספציפית בהקשר נתון אינה מוכרת להם . אחת התגובות לאי-ידיעת מילים היא זניחת הטקסט הנקרא בלי להתמודד אתו כלל . למושג " הקשר" כמה מרכיבים וכולם תורמים ליצירתו של מגוון המשמעויות . יש הקשרים מסוגים שונים , בהם הקשר לשוני-דקדוקי , צורני , רגשי וסמנטי . המילה מופיעה בתוך משפטים , מהם נגזרים " רמזי ההקשר" להפקת משמעותה 47 המדויקת . לכשעצמו , אין המשפט בתוכו מופיעה המילה מספק תמיד רמזי הקשר כדי הצורך . במקרים אלה אפשר להיעזר בטקסט רב יותר - בפסקה כולה , בפסקות קודמות או בפסקות המופיעות בהמשך וכן בהקשר הנושאי . " הקריאה בהמשך הקטע מספקת על פי רוב אינפורמציה נוספת ומאפשרת לקורא לבדוק את השערתו . לעתים מחזק ההקשר את הפירוש שניתן למילה או לקטע בראשונה , ולעתים עשוי הקורא להיווכח , שעליו לשנות את הפירוש המשוער ולנסות פירוש אחר . מיומנות זו החשובה מאוד בקריאה , מהווה מפתח להעשרה לשונית ולהבנת הנקרא . דבר זה נכון בשפת האם ובשפה זרה – על אחת כמה 48 וכמה " . כושר ההתמודדות עם מילים וביטויים לא מוכרים חיוני להצלחה בלימודים בכל תחום ולא רק לקריאת ספרות . בספר " מילה טובה מאוד לכיתה ה" כללנו תרגול של " הבנת מילה בהקשר . " מטרתו ללמד דרכים לפענוח מילים מתוך ההקשר ולהביא לידי הבנה בתהליך עצמו ברמת המטא : יש לפחות ארבע דרכים שבהן אפשר לנקוט כדי להבין מלים בהקשר ; . 1 להשתמש בהמשך הטקסט כדי להבין את המילים . 2 לחזור ולהסתכל בטקסט שקדם למילה . 3 לצאת מן הטקסט אל העולם . 4 להסתכל פנימה אל המילה . בפרקים השונים שבהם טופל הנושא יש דוגמאות לכל הדרכים הללו . להלן כמה דוגמאות : בפרק " והיית אך שמח " ( כרך ( 1 יש פעילות העוסקת בהבנתה של המילה " השקט " שהינה פחות מוכרת לילדים או פחות שכיחה בשיח שלהם . התלמידים ייעזרו בשורש ( כלומר , יסתכלו פנימה אל המילה ) וגם ייעזרו במילים שליד המילה הלא מוכרת ; בפרק " עצים בסערה " התלמידים נפגשים עם המילה ' הישנ וּ ת . ' המילה " הישנות " נוקדה כאן , אך תלמידים עשויים להיתקל בה ללא ניקוד , ואז אפשר לקרוא אותה כ'הישנות . ' המשימה באה לחדד את הצורך לדלות את הפירוש הנכון או לעבד ידע על מילים דומות ולבדל אותה ממילים לא מתאימות . הפעולה תהיה זריזה מאוד או ארוכה בהתאם לידע של כל תלמיד ותלמידה . היציאה מן הטקסט אל העולם יכולה להיעשות בדרכים שונות המודגמות לכל אורך הספר . אפשר להשתמש בידע עולם שיש לקוראים עצמם ואפשר להיעזר בגורמים חיצוניים : למשל , לשאול מישהו בסביבה – חברים , מורים , בני משפחה או לבדוק במילון . בפרק " על עתיד ועתידנות" ( כרך 47 ווהל , א' ( 1988 ) הבנת הנקרא – תיאוריה ומעשה : גישה מעשית למבחר בעיות בהוראה של הבנת הנקרא בחטיבת הביניים . רמת אביב : מרכז לטכנולוגיה חינוכית . עמ' . 52 48 שם . 'עמ . 68

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר