|
|
עמוד:17
בעקבות סקירת מחקרים , כי יש קשר משמעותי בין קיומו של שיח אקדמי פורה לבין הבנה מעמיקה של חומר הלימוד והיכולת לשמור על הידע הנרכש ולהשתמש בו במצבים נוספים . הוועדה הציעה כמה אפשרויות הנותנות מענה לשאלה " כיצד השתתפות בדיון קצר יחסית עשויה לתמוך בשינוי ארוך-טווח הכולל העברה ( שם . ( למשל : בעצם זה שהתלמידים נותנים הסבר , הם מעמיקים את זיכרונם לגבי הידע הנרכש ; זאת ועוד , דיאלוג מובנה חושף אותם לשפה ולמושגים שמאפשרים להם להתבטא בשיח טיעוני כפי שמקובל בחברה ( שם . ( פרקים רבים בספר מציעים פעילויות של שיחה / דיון בהרכבים שונים : מליאה , קבוצות וזוגות . לרוב , פעילויות אלה כוללות שאלות מנחות ופתוחות , והן מטרימות את הפעילות האינדיבידואלית של הלומדים . לעתים , הפעילות קודמת לקריאת טקסט , ובכך היא מקרבת את הלומדים אל הנושא . לעתים , פעילות השיחה / דיון באה תוך כדי הלמידה , ולעתים היא מוצעת בעקבות קריאה של טקסט ומאפשרת דרכים לעיבודו מבחינה רגשית וקוגניטיבית . פעילויות של שיחה ודיון מקדמות ומטפחות את יכולות הדיבור וההאזנה . כידוע , התפתחות השפה הדבורה קודמת להתפתחות השפה הכתובה . השפה הדבורה משמשת בסיס לרכישת השפה הכתובה , שכן באמצעות השפה הדבורה הילדים מבטאים את ידע העולם שלהם ואת הידע הלשוני שלהם . הדיבור וההבעה בעל-פה מתפתחים אצל התלמידים תוך כדי התנסויות של שיחה עם ילדים ועם מבוגרים . ההבעה בעל-פה מתרחשת גם בפעילות היומיומית בכיתה – במהלך משחקים , במפגשים חברתיים בין הילדים ובמפגשיהם עם המורים . באמצעות השיחות הילדים מעלים , כאמור , את ידע העולם שלהם , וכן הם מבטאים רגשות ומחליפים רשמים ודעות . השיחות חושפות את ידיעותיהם של הילדים ומאפשרות למורים להתאים את הלימוד למטען הידע הזה ולקשר בינו לבין נושאים ומושגים שמופיעים בפרקים השונים . דיאלוג בין התלמידים למורים , שבו האחרונים משעים לזמן מה את השליטה שלהם בשיח ובידע , יוביל ליצירה משותפת של טקסט חדש . דבר זה יאפשר לתלמידים הבנה פעילה יותר . לפיכך , מומלץ במקרים מסוימים ובאופן מכוון " לשחרר" מעט את השליטה ולאפשר יותר העלאת קושיות מצד התלמידים ופתיחת פתח ל"משא ומתן" בנוגע לטיב " האמת . " כדי להשיג את עיקרי המטרות בנושא טיפוח הדיבור וההאזנה לכיתות ) ה-ו ראו בתכנית הלימודים , ( מומלץ להעלות את השיח הדבור ואת מוסכמותיו למודעותם של הילדים תוך התנסות פעילה ורציפה . כשהילדים מגיבים לדברי אחרים , צריך להפנות את תשומת לבם לרלוונטיות של תגובתם לנושא המדובר : " האם מה שאתם מספרים קשור למה שדנה סיפרה . " ? הנחו את התלמידים לפתוח בהתייחסות למה שנאמר קודם ולהמשיך בהתייחסות אישית שלהם לדברים . לשם כך , הציעו להם להשתמש במבנים קיימים כגון : " לי קרה מקרה דומה / שונה , " ... "כשדבר כזה קרה לי הרגשתי / ... עשיתי , " ... " אני הייתי עושה משהו אחר " ... ; וכדומה . התגובות הללו פותחות בהתייחסות אל מה שנאמר קודם וממשיכות בהתייחסות אישית של הדובר או הדוברת . 22 ברנדס , ע' ושטראוס , ע' ( עורכים ) ( תשע . ( "ד פרק שלישי : מטרות חינוכיות ואופן השגתן . חינוך לחברה של תרבות ודעת : תמורות במאה ה-21 והשלכותיהן ( עמודים . ( 49-97 ירושלים : האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים . 23 פלד-אלחנן , נ' ובלום-קולקה , ש' . ( 1997 ) דיאלוגיות בשיח הכיתה . חלקת לשון , . 24 עמודים . 28-61
|
|