עמוד:22

ד . סיעור מוחות הפסיכולוגיה של הלמידה מדגישה ש כל למידה חדשה מבוססת על ידע קודם ומשתלבת בו . כדי שהלמידה החדשה תיטמע ב מבנה הקוגניטיבי הקיים בלומדים , אפשר לבצע מהלך מכוון של קישור ביו הישן לחדש . אחת הטכניקות המתאימות לכך היא " סיעור מוחות " ( דוגמה לכך תוכלו למצוא במבוא ל פרק " ירושלים בירת ישראל " בעמוד . ( 201 באמצעות סיעור מוחות התלמידים מבטאים ידע , עמדות ורגשות בדרך של אסוציאציות שעולות להם בקשר לנושא הדיון . בהמשך הלמידה החומר החדש נטמע במערכת מוכרת של הקשרים ומתאפשרת למידה משמעותית . טכניקה זו , המעודדת אסוציאציות אישיות , מאפשרת למרבית התלמידים בכיתה להשתתף בצורה פעילה בשיעור . הצעה לפעילות במליאת הכיתה או בקבוצות : א . התלמידים מעלים אסוציאציות אישיות . את האסוציאציות אוספים ומארגנים בקבוצות באמצעות איתור כפילויות וחפיפה ובאמצעות מיון לקטגוריות ; . ב על סמך האסוציאציות שהועלו ומוינו אפשר להעלות השערות בנוגע לתוכני הלמידה הצפויים או ל שאול שאלות יגבירוש את מעורבות התלמידים בלמידה ; ג . מ שחקי תפקידים כדי להפוך את תוכני הלמידה למוחשיים וכדי שהתלמידים יחושו מעורבות בתהליך הלמידה , אפשר להשתמש בטכניקות של משחק תפקידים . המבנה הייחודי של הספר והדמויות המלוות אותו מזמ נים שימוש בשיטה זו . התלמידים " פוגשים" את חבורת המומחים כבר בתחילת הספר , ב יחידה השלישית יש לדמויות המומחים תפקיד בולט במיוחד - הן מספקות מידע על האזורים : מומחה לטבע ונוף ; מומחה לאקלים ; מומחה לאוכלוסייה ויישובים ; מומחה לכלכלה . אפשר לחלק את התפקידים בין התלמידים , ו תפקידם יהיה לייצג את עמדותיה של כל דמות .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר