עמוד:41

משישה עשר נרות , כדי שכולם יוכלו לראות עד כמה הם טורחים ועמלים כדי לסיים את תפירתם של בגדי המלך החדשים . הם העמידו פנים שהם מסירים את האריג מעל הנול , גוזרים וחותכים במספריים גדולים - את חלל האוויר , לאמיתו של דבר , ממש כשם שתפרו במחט תפירה ללא חוט - ולבסוף גם אמרו : " זהו , הבגדים מוכנים " ! המלך בכבודו ובעצמו הגיע בלוויית אנשי חצרו הרמים מכולם במעמדם ובדרגתם , וכל אחד מהנוכלים הג בּ יה זרוע אחת מעלה-מעלה , כאילו אחזו באריג . הם אמרו : " הנה המכנסיים , ועכשיו החולצה , וזה המעיל " , וכך המשיכו לנקוב בשמו של כל אחד מפריטי הלבוש . אחר כך אמרו גם : " הבגדים האלה קלים כמו ק וּ רי עכביש , וכשלובשים אותם נדמה שדבר לא מכסה את הגוף . אבל זו בדיוק מעלתם של הבגדים העדינים האלה " . " נכון מאוד " , אמרו כל בני הלוויה , אף על פי שלא יכלו לראות דבר , כי לא היה שם דבר שאפשר לראותו . " ועכשיו , אם ה וֹ ד ר וֹ ממ וּ ת וֹ המלכותי יואיל בטובו לפשוט את בגדיו " , אמרו הנוכלים , " נוכל לעזור לו בלבישת הבגדים החדשים שם , לפני המראה הגדולה " ! ואכן , המלך פשט את כל בגדיו , עד האחרון שבהם , והנוכלים העמידו פנים כאילו הם עוזרים לו ללבוש את הבגדים החדשים , פּ ריט אחר פּ ריט . הם אחזו במתניו כאילו התכוונו לכר וֹ ך סביבם דבר-מה , כלומר את החגורה הרחבה , והמלך פנה לכאן ולכאן לפני המראה כאילו הוא נהנה להתבונן בהשתקפותו בה . " נהדר , כמה שהבגדים האלה יפים והולמים את המלך ! איזו גזרה נפלאה " ! אמרו כולם . " איזו דוגמה ! אילו צבעים ! הלבוש הזה באמת מלכותי מאוד " ! לבסוף נכנס ראש הטקס והודיע : " הא פּ רי וֹ ן שינ שׂ א במהלך התהלוכה מעל ראשו של הוד רוממותך כבר ממתין בחוץ " ! " אני מוכן " ! ענה המלך , " נראה שהבגד הולם אותי , נכון " ? והוא פנה פעם נוספת לכאן ולכאן לפני המראה , כי נאלץ להעמיד פנים כאילו הוא בוחן את לבושו המפואר . אנשי החצר שהיו אמורים לשאת את הש וֹ בל המלכותי רכנ וּ מטה-מטה והושיטו את ידיהם לרצפה - כאילו ביקשו ליטול את השובל . אחר כך צעדו בּ ס ךְ והעמידו פנים כאילו הם נושאים אותו בחלל האוויר . הם לא העזו להודות בעובדה שלא מצאו דבר לאחוז בו ולהניפו . כך צעד המלך בתהלוכה מתחת לאפיריון המפואר , וכל האנשים שעמדו ברחוב וגם אלה שהסתכלו מהחלונות אמרו : " אלוהים אדירים , מעולם לא ראינו בגדים יפים כל כך , בגדי המלך החדשים נפלאים ! איזה שובל מקסים ! איזו גזרה מושלמת " ! איש לא העז להודות שהוא לא רואה דבר , כי במקרה כזה ייחשב כמי שאינו מתאים לתפקידו - או לטיפש גמור . אף לא אחד מבגדיו הקודמים של המלך זכה להצלחה גדולה כזאת . " אבל המלך עיר וֹ ם " ! אמר ילד קטן . " אלוהים אדירים , תשמעו את מה שהילד התם הזה אומר " ! אמר אביו , וכל אחד מהנוכחים לחש באוזני שכנו את דברי הילד . " המלך עירום , כך אומר ילד קטן אחד , המלך עירום " ! " המלך עירום " ! צעק לבסוף הקהל כולו . רעד עבר בכל גופו של המלך , כי חשש שהם צודקים , אבל מיד חשב בלבו : " אני חייב להמשיך ולצעוד בתהלוכה עד הסוף " . לכן צעד בגאווה רבה ובראש זקוף אף יותר מתמיד , ואנשי חצרו הלכו אחריו ונשאו את השובל שלא היה שם כלל . ( מתוך ספר האגדות של אנדרסן , תרגום : יעל ולדמן , ( 2008

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר