עמוד:33

אותה מן ה"אורווה , " בה עמדה כל הלילה במים , והעברנו אותה אל צריף ה"צופים . " שם הדלקנו מדורה קטנה , בעזרת קיסמים ופיסות-נייר , ובמקום ללמוד – התחממנו לאור המדורה , אנו – קבוצת ילדים קטנה – עם האתון האפורה שלנו . מי יודע ? אולי מדורה זו בישרה את המדורות שהעלינו מאוחר יותר , בימי הפלמ . "ח היום אני סבור כי אז , באותן שנות ילד וּ ת , שלא היו הכי-נוחות , אבל היו יפות מאוד , גיבשתי בתוכי את הרגשת האחריות לתפקיד , את אהבת הנוף והארץ , ואת תחושת החבר וּ ת . הכיתה הייתה קבוצה מגובשת , ואחרי הלימודים הצטרפו רוב חבריה למשק רמת-יוחנן . זה הכול . ולסיום אזכיר שוב את מורנו אליעזר שמאלי , המ וּכּ ר לידידים ותלמידים רבים . הידידות והאהבה בינינו , התלמידים , לבין המורה שלנו הייתה , ללא ספק , הדדית . כי את החוויות שעברו עלינו באותו צריף קטן בלב החולות הנציח המורה-הסופר בספרו " בני היורה . " ( מתוך דברי הקדמה לספר בּ ניהי וֹ רה , אליעזר שמאלי , , 1972 עמ' ( 5-6 . 3 א . איזה חלק בקטע שקראתם משך את תשומת לבכם ? איזה משפט עניין אתכם או היה משמעותי עבורכם ? מדוע ? ספרו על כך . ב . אילו תכונות של יצחק רבין הילד עולות מהטקסט שקראתם ? כיתת "בני היורה" מבית חינוך לילדי עובדים , כיתה 1932 , ה'

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר