|
|
עמוד:70
רבן שמעון בן גמליאל מחזק את מוסד הנשיאות התלמידים יעמדו על הקשיים בביסוס מוסד הנשיאות לאחר מרד בר כוכבא . כנראה שרבן שמעון בן גמליאל נאלץ להסתתר כמה שנים , וכשחזר לעמוד בראש הסנהדרין נדרש לבסס מחדש את מעמד הנשיאות . בפרק מופיעים הגורמים שסייעו לרבן שמעון בן גמליאל לחזק את מוסד הנשיאות : ייחוסו תקיפותו שיתוף החכמים בקביעת ההלכה שינוי בצמרת השלטון הרומי לצורך הדיון במערכת היחסים בין הסנהדרין לבין הנשיאות אפשר להיעזר במידע הזה : . א הסנהדרין מקור השם בימי גביניוס , שחילק את הארץ לסנהדריות . משמעות השם : ישיבה ביחד . במידת מה הסנהדרין היא יורשתה של " כנסת הגדולה " - אספת העם כולו או אספת נציגי העם . נראה שלא היה זה גוף של קבע , אלא גוף שהתכנס בשעות הרות גורל . הסנהדרין נתפסה כמייצגת העם כולו . תחילה הייתה כנראה מוסד אריסטוקרטי , אחר כך צמח מתוכה מעמד החכמים . בסנהדרין ישבו צדוקים ופרושים , ויחסי הכוחות ביניהם השתנו על פי הנסיבות . גדליה אלון טוען כי בראש הסנהדרין ישבו שני נשיאים שיכלו לכנס › : כוהן גדול - לעניינים מדיניים וציבוריים , וחכם - לענייני דת . ואלו היו תפקידי הסנהדרין : - חקיקה : כבית מדרש עליון ומוסד מחוקק עליון בתחום ההלכה והדת . - שיפוט : בית דין גדול במשפטים פליליים , במשפטים בעלי חשיבות ציבורית עליונה ובמשפטים הקשורים בהלכה . - ביצוע : הוצאה אל הפועל של הוראותיה שלה , ופיקוח על קיום צווי התורה וההלכה ( על ידי שליחי בית דין . ( - ייצוג : גוף המייצג את העם כלפי חוץ וכלפי פנים . הסנהדרין ייצגה להלכה את העם במינוי מלך וכוהן גדול . ב . הנשיאות - הנשיא נמנה עם חשובי החכמים ונחשב גם מנהיג חילוני הממלא פונקציות שאינם בתחום פעילות הסנהדרין . כך היה הנשיא מנהיג האומה בכללותה ונחשב ראש הסנהדרין והחכמים . היה מקובל שייחוסו - מבית דויד ומשושלת הלל , וכך ביטא את השאיפות המשיחיות של העם . - הנשיא עסק בתחומים האלה : אחריות על קביעת הלוח העברי , סמיכה , תיקון תקנות , קשר עם התפוצות . - בין הנשיא לחכמים היה קיים מתח סביב השאלה , אם לנשיא , לאב בית הדין ולחכם - מעמד זהה .
|
|