|
|
עמוד:56
מומלץ להציג כמה שמות ומושגים מרכזיים הקשורים במרד : הקורבן לשלום הקיסר , סיקריים , ממשלת המרד , אספסינוס , טיטוס , יוחנן מגוש חלב , שמעון בר גיורא . להטמעת המושגים ניתן : להציע לתלמידים להגדיר כל מושג . להציע לתלמידים ליצור זוגות של מושגים או קבוצות של מושגים שיש ביניהן קשר ולהסביר מהו הקשר . הערות : הטבלה תופיע באתר תולדוט במדור " לומדים היסטוריה " וניתן להדפיסה . ניתן לעבות את הדיון באמצעות תעודות וקטע י מחקר המופיעים באתר תולדוט במדור " לומדים היסטוריה . " רשימת התעודות וקטעי המחקר מצויה בפרק עצמו . הצעות להרחבה יהודה הופכת לפרובינקיה רומית . 1 כדאי לדון עם התלמידים במשמעות המעבר של יהודה למעמד של פרובינקיה , כלומר - שלטון רומי ישיר : מה ההבדל מבחינת מעמדם של חוקי האבות ? מה מעמדה של ירושלים , ומה מעמדה של קיסריה ? מה סמכותו של הנציב ? מה מידת כפיפותו לרומא ? מה המשמעות של נוכחות חיל מצב רומי ? האם יכלו היהודים לנהל מדיניות חוץ ? מי עמד בראש החברה היהודית ? כבר בשלב זה אפשר להעלות את השאלה : מה אפשר ללמוד מכך על האפשרות של היהודים לחיות תחת שלטונה של רומא ? כדי להבין את אופי השלטון של פומפיוס ביהודה , אפשר להשוות את התקופה לתקופות קודמות : . 2 לסיכום תקופת הנציבים הראשונים אפשר לחלק את הכיתה לשתי קבוצות שיערכו ויכוח ביניהן . קבוצה אחת תנסה להוכיח כי השלטון הרומי היה שלטון תקין שפעל לטובת הנשלטים . קבוצה שנייה תנסה להוכיח כי השלטון הרומי היה שלטון שררה שפעל רק לטובת השליטים והאימפריה הרומית . במהלך ההכנה לוויכוח יש להפנות את תשומת לבם של התלמידים לסממני השלטון העצמי שנותרו בידי היהודים ולאלו שנגזלו מהם , לסמכויות הנציבים בתחום הצבאי , הדתי והכלכלי ולפעולות שעשו הנציבים בתחום המנהלי והכלכלי ביהודה .
|
|