עמוד:53

כרסום בסמכויות הסנהדרין , הימנעות מפגיעה באיסורי הדת היהודית , הפעלת משטר של דיכוי , הפקדת בגדי הכוהן הגדול בידיו , שיפוץ בית המקדש והרחבת הר הבית , הקמת מבנים הלניסטיים : מצודות : מצדה , הורקניה , הרודיון . ערים : קיסריה , אנטיפטריס ( לזכר אביו , ( פצאל , בניית סבסטיה ( לכבוד אוגוסטוס . ( - אילו פעולות ניתנות להצדקה משיקולי מדיניות ? המסקנה המתבקשת היא שכל אחת מן הפעולות אפשר להצדיק כדרך לשמר את שלטונו ואת היציבות . - אילו מן הפעולות היו לטובת העם היהודי , כלומר - על אילו פעולות אפשר לומר שהורדוס עושה אותן כ " מלך ישראל " ? שיפוץ המקדש והרחבתו , סיוע לקהילות יהודיות . השאלה מחדדת את הבעייתיות של המניעים . המניע לשיפוץ המקדש והרחבתו יכול היה להיות מניע אישי , אך לפעולות אלו יש בלי ספק היבט לאומי . ייתכן גם שה שיקול היה חיובי , אבל התוצאה - שלילית . למשל : הקמת מבנים הלניסטיים והשתתפות בפולחן הקיסר שימשו את הורדוס בביסוס שלטונו , אבל הם היו מבחינת היהודים הכנסת עבודה זרה למקדש . חשוב לשים לב לניגוד שבין ראיית הורדוס את עצמו לבין ראיית העם אותו . - אפשר גם למיין את פעולותיו של הורודס לפי תחומים או מטרות . למשל : יחסיו עם נתיניו , יחסיו עם רומא , פעולות שעשה לביצור שלטונו . - עוד דרך להערכת דמותו של הורדוס היא לבקש מן התלמידים להסביר מדוע נאמרו המשפטים הבאים על הורדוס : " התגנב אל כסא המלוכה כשועל , נהג כנמר , ומת ככלב " " מי שלא ראה בניין הורדוס - לא ראה בניין יפה מימיו " ( תלמוד בבלי , בבא בתרא , דף ד עמוד א ( " מוטב להיות חזירו של הורדוס מלהיות בנו " ( אוגוסטוס הקיסר על הורדוס ) לסיום הערכת דמותו ופעולותיו של הורודס ראוי לדון בשאלה , מדוע התפורר מפעלו המדיני של הורדוס לאחר מותו . בגלל מניעי הרומאים ? בגלל אופיים של בני הורדוס ? בגלל מרידותיהם של היהודים ? מה חלקה של המחלוקת הפנימית בעם באירועים ההיסטוריים ?

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר