עמוד:47

מבחינת הגיור - זוהי סטייה ממדיניותם הבדלנית של עזרא ונחמיה , והיא מעידה על נכונות עקרונית לקליטת יסודות תרבותיים זרים , ובלבד שנושאיהם יקיימו את מצוות הדת היהודית . מבחינת הכיבושים - אפשר לראות בכך מלחמות שנועדו לחזק את כוחה של מדינתם , כפי שנהגו המלכים ההלניסטים באזור . ואולם בתודעתם העצמית הם ראו בשטחים אלה נחלת אבות . בדרך דומה אפשר לייחס למאבק נגד הערים ההלניסטיות סיבות פוליטיות וחברתיות , אך גם סיבות דתיות . ד . אילו שינויים התחוללו בחברה היהודית שאותה הנהיגו ? גילויים של תרבות חומרית ( מטבעות , מבנים , קברים ) ורוחנית ( תרגום השבעים , איגרת אריסטיאס . ( חשוב לעורר מודעות למורכבותה של ההתייוונות על פי תקופות , מעמדות , מוצא אתני , אזורים , יישובים , ולפי סוג ההשפעה התרבותית - חומרי , מדיני או דתי . בנושא זה עוסק מחקרו הנ " ל של י ' לוין על שם היחידה : יהודה בשלטון הממלכות ההלניסטיות - ממדינת מקדש לממלכה ריבונית בתקופה שבה היחידה עוסקת התקיים מפגש בין היהדות לבין התרבות ההלניסטית . מדינת יהודה , שבימי עזרא ונחמיה נקטה מדיניות בדלנית , מעורבת בתקופה ההלניסטית באירועים הפוליטיים המתרחשים בממלכה הסלווקית ויוזמת בריתות עם המעצמות המתחרות . הריבונות התבטאה גם במדיניות של כיבושים והרחבת גבולות , תוך יצירת מדינה לאומית אתנית . עם זאת , חדרה ההשפעה ההלניסטית גם לתחום המקדש : הכהונה הגדולה נמכרה בכסף על ידי לכל המרבה במחיר או הוענקה על ידי השלטון הסלווקי .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר