|
|
עמוד:45
קבוצות בעם בתקופה החשמונאית . 1 התלמידים ישוו בין הפרושים , הצדוקים והאיסיים מבחינת אמונותיהם ומעמדם החברתי-כלכלי . ראו טבלה השוואה לעיל . . 2 אפשר להרחיב את הוראת נושא הכתות על ידי הצגת שאלות הנתונות במחלוקת בין החוקרים : - האם היו הפרושים היו כת דתית נבדלת ופורשת מעסקי חולין ? - מה היו הסיבות לקרע בינם לבין החשמונאים ? - האם מוכיח קרע זה על התנגדות הפרושים לעצם קיומה של המדינה היהודית העצמאית ? על שאלות אלה אפשר לענות באמצעות בירור השקפותיהם ופעילותם הציבורית של הפרושים תוך השוואה לכתות האחרות . בין החוקרים קיימות כמה דעות . אפשר לשאול את התלמידים איזו דעה מקובלת עליהם על סמך המידע שליקטו מתוך ספר הלימוד . אברהם שליט טוען כי הפרושים התנגדו לשלטון יהודי בכלל ולמדינה יהודית עצמאית בפרט בגלל תפיסת עולמם . החוקר ישראל לוין טוען כי מקור הקרע איננו בפרושים אלא באינטרסים מדיניים של החשמונאים שחייבו אותם להתקרב לצדוקים . א ' צ ' ריקובר טוען כי מקור הקרע היה חברתי : הפרושים התנגדו לכיבושים שגרמו סבל לעם ולחמו בצדוקים על מעמדם כמפרשי התורה . לפי יוסף קלויזנר יש להבדיל בין פרושים קיצוניים לבין רוב הפרושים . לדעתו הקרע בין הפרושים לחשמונאים לא היה כה עמוק כפי שתיאר אותו יוסף בן מתתיהו . יהושע אפרון טוען כי יוסף בן מתתיהו הושפע מניקולאוס איש דמשק , שהיה עוין ליהודים בכלל ולחשמונאים בפרט . בתלמוד הירושלמי לעומת זאת לא מתואר ניגוד בין החשמונאים לפרושים . לסיכום הפרק אנו מציעים לענות על השאלה הבאה : במשך כמאה שנים , מאז פרוץ המרד במודיעין בשנת 167 לפסה " נ ועד כיבוש ארץ ישראל ב ידי הרומאים בשנת 63 לפסה " נ , הנהיג בית חשמונאי את העם . א . מה היו הדילמות והאתגרים שעמם התמודדו האחים החשמונאים ? ב . אילו שינויים חלו בסמכויותיהם , בדפוסי ההנהגה , וביעדים שהציבו לעצמם ? . ג כיצד השפיע המפגש עם ההלניזם על השליטי ם מ בית חשמונאי ? התייחסו לתחומים שונים של המפגש , דוגמת - תפיסת השלטון והתרבות חומרית . ד . אילו שינויים התחוללו בחברה היהודית שאותה הנהיגו ? . ה כיצד לפי דעתכם הייתה התקופה החשמונאית מקור השראה להתפתחות הלאומית היהודית המודרנית במאה ה ? 19 -
|
|