עמוד:18

על הפן החברתי והעממי בפעולותיו של עזרא אפשר לעמוד גם מניתוח תקנות עזרא : " שיהו קורין = ) קוראים ) בתורה במנחה בשבת משום יושבי קרנות = ) יושבי חנויות הטרודים במסחרם ולכן אינם באים לקריאת התורה בימי שני וחמישי . ( שיהו קורין בתורה בשני וחמישי . אמנם משה רבנו כבר תיקן שיהו קורין בתורה בשבת , בשני וחמישי כדי שלא ישהו שלושה ימים בלי תורה , ברם עזרא תיק ן שיהו קורין בשני וחמישי תלתא גביר = ) שלושה גברים ) , ולא יקראו פחות מעשרה פסוקים כנגד עשרה בטלנים ( = בני אדם שבטלים ממלאכתם כדי לעסוק בצורכי הציבור . ( שיהו בתי דינים קבועים בכל עיר בשני וחמישי = ) ימי קריאת התורה . ( שיהו מכבסים בגדיהם בחמישי בשבת ( בשבוע ) משום כבוד שבת ... שתהא אישה משמכת ואופה כדי שתהא פת מצויה לעניים ... שיהיו רוכלים מחזרים בעיירות למכור תמרוקים ותכשיטים לנשים כדי שלא יתגנו = ) שלא תהיינה מגונות ) על בעליהן " . ( תלמוד בבלי , מסכת בבא קמא , דף פ " ב עמוד א' ) שאלות - מיינו את התקנות של עזרא להיבטיהן השונים . - מה היו היעדים של כל תקנה ? - לא ילו מתקנותיו של עזרא נותרו הדים גם בימינו ? - במסורת היהודית נאמר כי " ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל אלמלא קדמו משה " ( תלמוד בבלי , מסכת סנהדרין , דף כא עמוד ב . ( הסבירו : מה הביא את החכמים לנסח אמירה זו ? נחמיה בן חכליה עולה ליהודה התלמידים ישוו בין עליית עזרא לבין עליית נחמיה מבחינת הרקע הפוליטי , אופי העלייה והסמכויות שניתנו לכל אחד מהם על פי עזרא ז , 10 - 1 נחמיה ב . 11 , 4 - 1 א , 9 - 1 מן ההשוואה עולה כי עליית עזרא הייתה עלייה המונית , תוצאה של התעוררות עממית בתמיכת המלך וביוזמתו . עליית נחמיה הייתה עליית יחיד ביוזמתו שלו . נראה שנחמיה חשש לפנות למלך . ייתכן שהרקע הפוליטי לא היה נוח , ועל כך מעידים שעריה השרופים של ירושלים ( אולי כתוצאה מניסיון כושל לבנות את חומות העיר . ( עזרא היה בעל תפקיד רשמי בממלכה הפרסית - סופר , אבל לנחמיה היה תפקיד חשוב יותר - שר המשקים . תפקיד זה חייב אמון מלא מצד המלך . נחמיה קיבל מן המלך גם סמכויות שלטון - פחה של יהודה , וסמכויות כפייה - כוח צבאי , שלא היו לעזרא . גם אופן פעילותו של נחמיה מעיד על כך , ובניגוד לעזרא , שפעל בדרכי שכנוע , נקט נחמיה אמצעי כפייה כדי להשיג את יעדיו .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר