|
|
עמוד:10
מחדש לאחר החורבן . הנביא אינו מציין מה אופייה או הרכבה של קבוצה זו . בספר עזרא המונח מציין את שבי ציון המובחנים מ " עמי הארצות " ( עזרא ג . ( 3 . 2 ניתוח רשימת השבים בעזרא פרק ב א . מיינו את העולים לקבוצות . . ב מה אפשר להסיק מן הרשימות על הרכב העלייה ועל מניעי העולים ? . ג מה אפשר ללמוד משמותיהם של העולים ? החלוקה לקבוצות : ישראלים , כוהנים , לוויים , משוררים , שוערים , נתינים , עבדים ממוצא נוכרי ששירתו בבית המקדש . העולים מתוארים לפי מקומות מוצאם ביהודה ולפי בית אבותיהם . רבים יותר מצוינים לפי קריטריון הייחוס מאשר לפי הקריטריון הטריטוריאלי , והדבר מעיד על התחזקות קריטריון המוצא בתקופה זו בהשוואה לתקופת הבית הראשון שבה שלט הקריטריון הטריטוריאלי . - מה אופייה של חברה זו ? האם אפשר להגדיר אותה כחברה בדלנית ? חשוב להדגיש כי זוהי חברה אידאולוגית בעלת חזון המגדירה עצמה במונחים אידאולוגיים - אתניים . מבחינה אתנית הקבוצה היא קבוצה סגורה שאיננה מוכנה לקבל לתוכה זרים , אך ההיבט האידאולוגי מאפשר גם הצטרפות נוכרים ( נתינים ועבדי שלמה ) שעברו את תהליך ההתחדשות הרוחנית בבבל . גם השמות מעידים על כך : רובם שמות עבריים , חלקם שמות תיאופוריים ( כוללים בתוכם את שם האלוהות . ( עם זאת אפשר למצוא גם שמות בעלי אופי כנעני , כגון - סיעהא , סיסרא . . 3 גישה שונה מן הגישה המובאת בספר עזרא אפשר למצוא אצל הנביא ישעיהו שפעל בקרב גולי בבל . התלמידים ישוו את הטקסט המופיע בישעיהו נו 7 - 1 לטקסט שבעזרא ב . מן ההשוואה עולה כי הנביא ישעיהו מודע לחששותיהם של בני הנכר לגבי ההצטרפות אל עם . 'ה הוא מרגיע אותם ומבטיח כי ה ' ייתן להם " יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן לו אשר לא יכרת . " וכן : " והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים . " זוהי גישה אוניברסלית המדגישה את היסוד האמוני כגובר על יסוד המוצא האתני . מן ההשוואה בין שני הטקסטים אפשר ללמוד על שתי גישות מנוגדות לגבי הזהות היהודית , שכנראה התקיים ביניהן מאבק באותה תקופה . . 4 הוכחה לקיומן של גישות שונות עולה גם מהשוואה בין הטקסט המופיע בישעיהו נו ובזכריה ב 14 15 - לבין עזרא ד 6 - 1 הדן בדחיית " צרי יהודה ובנימין . " על זהותם של אלה אפשר לעמוד ממלכים ב יז 41 - 24 ( המופיע בספר בעמ ' 13 בהערת רגל . ( לאחר איסוף מידע לגבי זהותם של " צרי יהודה ובנימין , " " עמי הארצות " ו " השומרונים " ( עמ ' - 18 ( 19 יסכמו התלמידים את הגישות השונות של המחקר לגבי זהותם של התושבים שנדחו על ידי שבי ציון .
|
|