|
|
עמוד:9
בתקופה של מהומות ומרידות יתירו הפרסים עלייה מבבל . כמו כן אין זה סביר ש בתקופה שכזאת ימנו הפרסים צאצא מבית דויד כפחה ביהודה . . 3 השוו בין תיאורו של כורש בעזרא א ' לבין תיאורו בישעיהו מ , 7 - 1 ה " ועמדו על ההבדלים בתפיסת האלוהות על ידי כורש ובתפיסת מעמדו של כורש בשני המקורות - בעיני עזרא ובעיני ישעיה . * את הכינוי " משיח " אפשר לפרש ברוח הנוהג המסופוטאמי שלפיו כונו לעתים מלכי אשור ובבל בתואר " משוח " , וכוונת המושג - עצם ההסמכה לתפקידם . . 4 אפשר להרחיב במשמעות ההצהרה בעזרת דבריו של יחזקאל קויפמן : תולדות האמונה הישראלית , מוסד ביאליק ודביר , כרך רביעי ספר ראשון , עמ ' . 163 – 162 שאלות : - מה הי יתה לדעת קויפמן משמעות ההצהרה בעיני הפרסים ? - מה הי יתה לדעת קויפמן משמעות ההצהרה בעיני היהודים ? - על מה מעידה המשמעות שייחסו היהודים להצהרה ? העולים מגדירים את זהותם היהודית שאלה מנחה : מהי זהות , ומהם מרכיבי הזהות ? מהם מרכיבי הזהות של העם היהודי ? האם השתנו מרכיבים אלו במהלך הדורות ? . 1 כאן אפשר להעלות אסוציאציות למושג " זהות יהודית " ולבחון מה הייתה הזהות בימי אברהם אבינו , בתקופת העבדות , ביציאה מעבדות לחירות , בכיבוש הארץ ובתקופת השופטים , בזמן המלוכה בתקופת בית ראשון . חשוב להבחין בין זהות שהיא תולדה של מוצא לבין זהות שהיא תוצאה של בחירה ותודעה . איזו מהן תואמת את הזהות של שבי ציון ? שבי ציון רואים את עצמם כ " זרע קודש " ( עזרא ט . ( 2 ביטוי זה מופיע גם בספר ישעיהו . ( 13 ו ) מן ההשוואה של המונח " זרע קודש " עולה כי ישעיהו מתכוון לשארית קדושה שממנה ייבנה העם
|
|