עמוד:60

תהליך העיור מתרחב דיון – הקמת אחוזת בית לאחר ניתוח התעודה של ע " א וייס ( עמ ' 124 בספר ) אפשר לדון בשאלה : באיזו מידה ניתן לראות בהקמת תל אביב מעשה חלוצי בעל אופי לאומי ? התפתחות השפה העברית והתרבות העברית דיון הדיון יעסוק בכמה שאלות : . 1 מהי חשיבותה של החייאת שפה עתיקה בתהליך הבניה של הלאומיות היהודית ? כבסיס לתשובה ניתן לנתח את שתי התעודות המופיעות בספר : ד ' יודלביץ על בית הספר העברי ( עמ ' , ( 127 ומכתב מחאה של תלמידים להנהלת הטכניקום ( עמ ' . ( 128 מן התעודות ניתן ללמוד על חשיבותה של השפה העברית כשפת תקשורת בין מהגרים שבאו מארצות שונות ודיברו שפות שונות . לחידוש השימוש בעברית יש משמעות סמלית חשובה : חזרה לעבר של חיים לאומיים ב " ארץ האבות " ; העברית היא בסיס ליצירת תרבות לאומית גבוהה שפת המחקר המדעי , שפת הספרות ; החייאת ניבים עממיים קדומים כנדבך ביצירת מודעות לאומית וכהוכחה לקדימותו של הלאום - רווחה באירופה החל בסוף המאה , 18-ה והזינה את הלאומיות האתנית . לכן קושר בן יהודה בין ארץ , שפה , ותרבות לאומית . יש להדגיש כי יוצרי התרבות הלאומית באירופה היו צריכים להפוך דיאלקט לשפה כתובה . אצל היהודים המצב היה הפוך . . 2 מדוע לא בחרו הציונים בשפה שהייתה כבר לשון דיבור של רוב העם היהודי – היידיש ? יש להדגיש כי החייאת השפה העברית הייתה כרוכה בשלילת הגלות ומכאן - המאבק נגד היידיש . יש להסביר כי העברית לא הייתה שפה מתה כמו הלטינית או היוונית העתיקה ; היא שימשה בשירה , בפילוסופיה , במדע ובתרבות היהודית בספרד שלפני הגירוש ; מסמכים ומכתבים של הקהילה נכתבו עברית ; יהודים בני ארצות שונות שנפגשו לצורכי מסחר השתמשו בעברית התנ " כית לצורכי תקשורת ; סופרי ההשכלה הניחו את הנדבך הראשון להחייאת העברית ביצירותיהם . . 3 איזה מקום התאים יותר להחייאת השפה העברית : ירושלים שבה חיו אנשי היישוב הישן ובה פעל אליעזר בן יהודה ? המושבות שבהן הוקמו בתי הספר וגני הילדים העבריים ובהן פעלו המורים המחדשים ? יישובי העלייה השנייה ? בן יהודה כבר מצא בירושלים את פועלם של אנשי היישוב הישן . בירושלים הייתה לכאורה מציאות שהצריכה שפה משותפת לבני העדות השונות , אבל פועלו של בן יהודה בירושלים נתקל בהתנגדות של האורתודוכסים שהציבו מכשולים בדרכו מטעמים דתיים . למעשה , הוא נכשל

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר