|
|
עמוד:35
לתקופת האמנציפציה והאמינו בסיוע מעצמות שוחרות קדמה , ואילו הציונות קמה מתוך אכזבה מחסדי המדינות ומתוך חוסר אמונה בקדמה . ניתן לסכם את הנושא בשאלה מתוך גישת אטיגר : מדוע לא הצליחו מבשרי הציונות לעורר תנועה גדולה ? כוחות פנימיים מעוררים את הלאומיות היהודית החייאת השפה העברית , חקר התרבות היהודית והלאומיות היהודית - רצוי לפתוח את הנושא בדיון בשאלה : מה חשיבותה של טיפוח שפה בהיווצרות הלאומיות ? לשם כך כדאי להיעזר ביחידה 1 העוסקת בלאומיות ( במיוחד בתפיסותיהם של גלנר ושל אנדרסון ) ולהבהיר כי שפה מספקת אמצעי תקשורת , יוצרת דימויים משותפים , מפיצה את הרעיון הלאומי , יוצרת תרבות וזיכרונות משותפים ובכך מבנה תודעה לאומית . - מוצע לערוך השוואה בין מניעיהם של אנשי חכמת ישראל , של אלקלעי ושל סמולנסקין להחייאת השפה העברית . אנשי חכמת ישראל רצו לחזק את האמנציפציה על ידי חיזוק ההערכה כלפי היהודים . אלקלעי ראה בהחייאת השפה שלב מוקדם לפני הגאולה המשיחית , וגורם שיתרום לליכוד העם המפוזר . אצל סמולנסקין מצויה תפיסה לאומית -תרבותית מוקדמת , אם כי זו חסרה סממנים מדיניים . תודעה לאומית אפיינה את חיי היהודים מוצע לשאול : הלאומיות היא תופעה מודרנית . באיזו מידה הולמת קביעה זו את הכתוב בקטע המחקר של י , כץ . ראו הקטע מדבריו במדור לומדים היסטוריה באתר תולדוט ואת השאלות המופיעות בסוף היחידה , לחזרה ולדיון , בעמ ' . ( 63 בתשובה לסוגיה זו יש להסביר לתלמידים כי יצירת תודעה לאומית בכל אירופה הייתה תהליך מכוון שנוצר על ידי האינטיליגנציה . במסגרת תהליך זה ניסתה כל אומה מתהווה להוכיח שיש לה שורשים קדומים , בראשיתיים . הלאומיות התבססה בכל מקום על יסודות קיימים : השפה , הפולקלור העממי , ההיסטוריה הפוליטית והטריטוריה שבה שכנו אנשים שהיו מודעים לאותם יסודות . ליהודים היו חסרים יסודות אלו , ולכן ניסו יצרני התרבות הלאומית שלה השתמש באבני הבניין הקיימות ובעיקר בטקסטים הקדומים שנשאו לרוב אופי דתי . ניסיון זה בא לידי ביטוי בדבריו של י ' כץ המקנה אופי " לאומי " לתפילה , ולדבקות בדת . הפעילויות - לחזרה ולדיון , עמ ' 63 נותנות ביטוי לעובדה שהלאומיות היהודית היא עניין חדש ומהפכני שהתחולל באירופה , אשר בה צמחה הלאומיות המודרנית . לאומיות יהודית " פסיבית " או " סמלית " קדומה לכאורה לא הייתה יכולה להתעורר בזמן אחר או במקום אחר .
|
|