|
|
עמוד:31
האוניברסליות של תקופת ההשכלה שלפיה רצו היהודים להיות כמו כולם : באמנציפציה כיחידים , בלאומיות כקולקטיב . האנטישמיות מסייעת להתעוררות הלאומיות היהו דית - מוצע לפתוח את הנושא בתרגיל ניתוח של קריקטורות אנטישמיות המצויות בספר ובמקורות נוספים . לבקש מן התלמידים לדלות מן הקריקטורות טענות המבטאות את עמדות האנטישמיות . - המורים ירשמו את הטיעונים האנטישמיים על הלוח והתלמידים יתבקשו למיין אותם לסוגים . - התלמידים יתבקשו להשיב על השאלה : האם הטיעונים האנטישמיים מספקים גם הסברים לתופעת האנטישמיות ? ניתן להניח כי במהלך הדיון יעמדו התלמידים על הסתירות בטיעוני האנטישמים : היהודים הם גם חלשים - בני גזע נחות וגם חזקים - שולטים על העולם ; היהודים הם גם מהפכנים - סוציאליסטים וגם מנצלים - קפיטליסטים ; היהודים גם מתבדלים מן החברה וגם מתערבים בתוכה ומסכנים אותה . - בשלב הבא יאמתו התלמידים את הערכותיהם לגבי הסיבות לאנטישמיות באמצעות הנתונים בפרק . - אפשר לסכם את הנושא על ידי הדגשה על שתי מגמות מרכזיות בהסברים לתופעת האנטישמיות . האחת שמה את הדגש על הגורם החברתי-התרבותי-הפסיכולוגי : שנאת הזר , השונה , החלש . זה הסבר המופיע בערך ' אנטישמיות ' באנציקלופדיה העברית . כדאי להפנות את התלמידים לקריאת ערך זה , או לפחות לחלק מתוכו . הסבר אחר לאנטישמיות הוא הרציפות ההיסטורית , הסטריאוטיפ של היהודי המו צא לעצמו בכל תקופה בלבוש שונה . זהו הסבר של שמואל אטינגר . המורים יכול ים לסכם אותו עבור התלמידים או להפנות אותם לקריאה : ח " ה בן -ששון ( עורך , ( תולדות עם ישראל , תל אביב , דביר , , 1969 עמ ' . 162 - 157 ניתן לשאול את התלמידים מהו ההבדל העקרוני בין שני ההסברים . ההסב ר הראשון ( באנציק ' העברית ) מדגיש את הגורם החברתי-התרבותי -הפסיכולוגי ומתאים מא וד לתפיסתם של המשכילים היהודים שדגלו בהתבוללות של הסוציאליסטים היהודים ושל הציונים . כולם האמינו שאם היהודי ישנה את עצמו תחלוף האנטישמיות מן העולם . אם היהודים לא יהיו שונים מן הלא יהודים , אם לא יהיו חלשים , אם תקום חברה שוויונית - לא ישנאו אותם יותר . ההסבר של אטינגר לעומת זאת מדגיש את השנאה המתמדת ליהודים בכל התנאים . האנטישמיות לא תחלוף מן העולם גם בחברות דמוקרטיות -סוציאליסטיות וגם לא לאחר הקמתה של מדינה יהודית .
|
|