עמוד:273

סיכום מאפייני המתח : מתחי מבוא בתחום 3 V ש 25 V , –3 V ש –25 V מתח שיא במבוא 125 V תחום מתחים –3 V ש 3 V אינו מוגדר בתקן מתח שלילי בערוצי שידור מייצג ' 1 ' לוגי mark – מתח חיובי בערוצי השידור מייצג space – 0 קווי השידור מוגנים בפני קצר ערכי ה- SlewRate בקווים מוקצים בתקן סוגי תקשורת תקן EIA 232 תומך בשתי שיטות שידור : סינכרונית ואסינכרונית . בשיטת השידור הסינכרונית , קיימים לא רק קווי המידע וקווי בקרת הזרימה , אלא גם קווי אות שעון נפרדים למשדר ולמקלט . אותות השעון משמשים לתיאום בין הצד המשדר לצד הקולט ולקביעת הזמן שבו המידע על קווי השידור תקף . בתקשורת אסינכרונית אין מסופק אות שעון ולכן נדרשת שיטה שונה כדי לתאם בין המשדר למקלט . בתקשורת אסינכרונית קו השידור נמצא תחילה במצב לא פעיל ולאחר מכן עובר , זמנית , למצב המציין תחילת שידור . לאחר ציון תחילת השידור מועבר המידע . בסוף השידור חוזר קו השידור למצב לא פעיל . תקשורת אסינכרונית מאופיינת בשידור במבנה של מסגרות . Frames – מרבית מערכות המחשבים , ובכללם המחשב האישי , תומכים בתקשורת אסינכרונית בלבד . בספר זה נדון בעיקר בתקשורת אסינכרונית . מסגרת המידע בתקשורת אסינכרונית המידע מועבר בין יחידות הקצה לפי הצורך . כלומר , רק כאשר קיים מידע המיועד להעברה מתחיל תהליך של שידור . כאשר אין מידע לשידור , נמצא קו השידור במצב לא פעיל . קו לא פעיל מאופיין ברמה לוגית , 1 מתח שלילי לפי תקן . RS 232 המידע שנועד להעברה מחולק , לפי הצורך , ליחידות מידע . כל יחידת מידע משודרת בנפרד במבנה הנקרא " מסגרת מידע . " תקן RS 232 תומך בהעברת יחידות מידע בגודל של 9-5 סיביות . כיום נהוג במרבית היישומים להשתמש במסגרת ברוחב של שמונה סיביות . תקן

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר