|
|
עמוד:87
ניתן גם לבחון עם התלמידים את התהליכים הנלמדים באמצעות מקורות מחקריים נוספים . למשל : מן המחקר : להגירה הפנימית של יהודי גרמניה יש כמה קווי ייחוד שטרם נחקרו דים . נהגו לראות בה חלק מהתהליך הכללי : ממזרח למערב ומהאזורים החקלאיים אל אלה התעשייתיים [ ... ] ברור מכל מקום , שהאמאנציפאציה וחופש התנועה שזכו בהם יהודי גרמניה , אם כי בתהליך ממושך ובלתי אחיד , שינו שינוי מהותי גם את מגמות וכיווני ההגירה שלהם . מעתה נקבעו אלה , לא כמקודם על ידי המצב המשפטי ו"מדיניות היהודים" של ממשלות ונסיכים במדינות גרמניה השונות , אלא על ידי מניעים כלכליים , בעיקרם של היהודים עצמם . אלה בחרו את מקומות מושביהם החדשים קודם כל מתוך שיקולים של פרנסה , אך גם לפי אפשרויות החינוך הפתוחות לפני בניהם – בבחינת "שיקול כלכלי של רווחת הדור הבא . " סוג המניעים של ההגירה הלא יהודית לא היה כמובן שונה . אך היהודים עצמם היו שונים בכל הנוגע למבנה מקצועותיהם ודרכי פרנסתם . על כן היו שונים גם כיוון ההגירה והרכב המהגרים . גרמנים נהרו מערבה , לריכוזי המכרות והתעשייה שבאזורי הריין והרוהר . היהודים העדיפו את ערי המסחר והתעשייה הקלה ( אברהם ברקאי , " תמורות בכלכלת יהודי גרמניה בתקופת התיעוש , " בתוך : נחום גרוס עורך , יהודים בכלכלה , מרכז שזר , ירושלים תשמ"ה , עמ' –269 . ( 270 מה היו מניעי היהודים שהיגרו מגרמניה ? במה שונים מניעים אלה ממניעיהם של המהגרים שאינם יהודים ? דגש פדגוגי הבנת תהליך היסטורי – הקשר בין תהליכים בחברה הכללית לתהליכים בחברה היהודית ; הקשר בין תהליך של גידול אוכלוסייה לתהליך של עיור ; השפעת העיור על דפוסי ילודה ועל נישואי תערובת . לקריאה ולצפייה נוספת אלרואי , גור . המהפכה השקטה : ההגירה היהודית מהאימפריה הרוסית , 1924–1875 מרכז שזר , ירושלים תשס " ח . מילכין ג' ( ביים ) " רחוב הסטר " . 1975 – הסרט מתאר את סיפורם של המהגרים לארצות הברית בסוף המאה , 19-ה והוא מבליט את הניגודים בין העולם הישן לעולם החדש . שנאן , א' ( עורך . ( הגירה והתיישבות בישראל ובעמים , מרכז שזר , ירושלים תשמ . ב "
|
|