עמוד:355

התנועה הציונית מעוררת מאבק של רבנים נגדה עם פרסום ספרו של הרצל , " מדינת היהודים , " והקמת מוסדות התנועה הציונית התחזקו בקרב החברה האורתודוקסית הקולות שקראו להתארגנות נגד הציונות . בראש ההתארגנות עמדו הרב שלום דובער שנאורסון , שייצג את החסידים , והרב צבי הירש רבינוביץ , ' רבה של קובנה , שייצג את המתנגדים לחסידות ( עמ' . ( 279 הם הקימו ארגון שכונה בפי הציונים " הלשכההשחורה , " אשר פרסם ספרים , עיתונים ומכתבים שהזהירו מפני ההצטרפות לציונות וקראו להחרים כל מפעל הקשור בה . 1899-ב פרסמה הלשכה השחורה מכתב פומבי , ובו קבעה כי הציונות מסוכנת לעם היהודי יותר מכל משיחי השקר שקמו במהלך הדורות . הרב שנאורסון אף פסק שההתיישבות הציונות גרמה לפקיעתה של קדושת הארץ , ולכן הוא קבע כי אין מצווה להתיישב בה ואף מותר ליהודים שכבר יושבים בה לעזוב אותה . עמדותיהם של המתנגדים האורתודוקסים לציונות כונסו בספר " אור לישרים , " שיצא בוורשה בשנת . 1900 הציונות מתוארת בספר כתנועת המשך לתנועת הרפורמה , שמטרתה לעקור את התורה ולהפוך את הלאומיות לעיקר היהדות . המסקנה ההלכתית הנובעת מכך היא שהפעילות של התנועה הציונית מפקיעה את הקדושה של הארץ . לפי דעה זאת , אף חשיבותה של מצוות יישוב הארץ בטלה אם אין היא מלווה בקיום מצוות . מנהיגי הציונות מותקפים בספר באופן אישי , כמי שכל פעולותיהם ואורחות חייהם מנוגדים למסורת . הניסיון של הציונות לשנות את מצבו של העם היהודי מוצג בספר כסותר את האמונה בגאולה נסית . טענה זאת , שהתנועה הציונית דוחקת את הקץ ( עמ' , ( 318 נעשתה לאחד הנימוקים העיקריים בפי מתנגדי הציונות גם בימינו . לצד הטיעונים הדתיים העקרוניים , כלל הספר גם נימוקים שהצביעו על חוסר המעשיות שבפתרון הציוני . הציונות מוצגת בספר כחלום שווא , כתנועה קטנה וחסרת כוח , שלא תוכל להתמודד מול המעצמות הגדולות המתנגדות לשיבת היהודים לארצם . כך מוצג בספר גם העם היהודי כעם שאינו מסוגל לפעילות לאומית ולהקמת מדינה . מחברי הספר לועגים לתקוותיהם של הרבנים שתמכו בשיתוף פעולה עם התנועה הציונית ושסברו כי היא תהיה צעד ראשון בשיבה אל היהדות , ורואים בכך היתממות מכוונת ואף הכשלת הרבים . על מידת השפעתו של הספר ועל חשיבותו יש חילוקי דעות בין החוקרים . חלקם סבורים כי השפעתו של הספר הייתה מצומצמת , ולראיה הם מציינים כי רבנים חשובים באותו הדור לא השתתפו בכתיבת הספר , על אף שהתנגדו לציונות . מכתב הרב שלום דובער שנאורסון נגד הציונות א ) הנה אם גם היו האנשים האלה שלמים עם ה׳ ותורתו , וגם היה מקום לחשוב שישיגו מטרתם , אין לנו לשמוע להם לדבר הזה , לעשות גאולתנו בכח עצמינו , והלא אין רשאים גם לדחוק את הקץ להרבות בתחנונים על זה [ ... ] וכל שכן בכחות ותחבולות גשמיים , דהיינו לצאת מהגלות בזרוע אין אנו רשאים , ולא בזה תהיה גאולתנו ופדות נפשנו , ובפרט שהוא נגד תקותנו האמתית כי כל צפיתנו ותקותנו הוא שיבא ( שיביא ) הקב״ה לנו משיח צדקנו במהרה בימינו אמן ותהיה גאולתנו ע״י הקב״ה בעצמו [ ... ] ב ) עוד זאת באמת כל ענייניהם וסודותיהם בדמיון לבד , כי חפצם בלתי אפשר לבוא לידי פעולה כאשר לא יהיה על זה הסכם בשום אופן , וגם אנחנו מצד תכונתנו אין אנו מסוגלים לזה . [ ... ] ג ) והעולה על זה אחרי , אשר המתעסקים הראשים בזה המה מתנגדים גמורים לה׳ ותורתו , וכל חפצם ומגמתם הוא לפרוק עול התורה והמצות ולהחזיק רק בהלאומיות וזה תהיה יהדותם . אור לישרים , עמ' 50 . 1 מנו את הטיעונים של הרב שנאורסון נגד הציונות . הבחינו בין נימוקים המתבססים על שיקולים דתיים לבין טיעונים המתבססים על שיקולים מעשיים . . 2 האם התנגדותו של הרב שנאורסון קשורה בשאלת אופייה החילוני של התנועה הציונית ? הוכיחו על פי המכתב .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר