עמוד:340

עמדות ביחס להצעת אוגנדה עמדה א : מכתבו של ליאופולד גרינברג , עורך העיתון 'ג " ואיש כרוניקל , " להרצל , 7 ביוני . 1903 ליאופולד גרינברג היה נציגו של הרצל בבריטניה וניהל בשמו את המשא ומתן עם שר המושבות הבריטי , ג'וזף צ'מברליין . נראה לי שבמהותה אין למזרח אפריקה ערך רב . היא לא תהווה מקור משיכה רב לבני עמנו , שכן אין לנו לגביה חזקה מוסרית או היסטורית . ואולם , ערכה הפוליטי של הצעת צ'מברליין אדיר אם ננצלה במלואה . עלי להדגיש , כי תנאי הכרחי לכך הוא שההסכם שנחתום עם ממשלת בריטניה תהיה בו הצהרה מפורשת על רצונה לעזור לעמנו [ ... ] לכך יהיה ערך עצום עבורך , הן בתוך שורות תנועתנו , והן מחוצה לה . זו תהיה הפעם הראשונה בתולדות הגלות היהודית שיכירו בנו לא כבקהילה מקומית [ ... ] אלא הכרה בנו כעם [ ... ] אנו נוכל לדחות את מזרח אפריקה , אך בינתיים נשיג מידי ממשלת בריטניה הכרה שאין ממנה נסיגה ; בנקודת המוצא - ההכרה בנו כאומה . כאשר יתברר שמזרח אפריקה אינה מתאימה לנו , יעלו הצעות נוספות , וכך תיסלל הדרך לארץ-ישראל , בהדרגה אך בבטחה . עמדה ב : מאמר מאת אליעזר בן יהודה אליעזר בן יהודה היה סופר עברי , עיתונאי ומחייה השפה העברית בארץ ישראל . ממשלה אדירה , אחת היותר אדירות בתבל , פתחה לנו את שערי אפריקה וקראה לנו ככורש בשעתו ללכת ולייסד שם מדינה יהודית חופשית , שנוכל לחיות שם בני חורים כטוב וכישר בעינינו תחת המחסה העליון של העם האדיר החופשי האנגלי . האמנם לא יזדעזע לב כל אחד מאתנו מפני המחשבה , כי אם ניתן להרגע הגדול הזה לעבור , אולי מחר , אולי בעוד שנה , שנתיים , שלוש , תטרף השעה הטובה ( ההצעה של ממשלת בריטניה לעם היהודי ) הזאת מלפנינו ? אולי אז ישתנו העניינים , תשתנה הממשלה , יתאחזו אחרים בהארצות הפנויות , ואז אף אם נרצה , נבקש , נתחנן , נשווע , נזעק - לא יהיה שומע לנו ? המדינה היהודית , מאמרים שונים על דבר הצעת מזרח אפריקה , ורשה , 1905 עמ' 9 . 1 מהי עמדתו של גרינברג בנוגע לתכנית אוגנדה – האם הוא תומך בקבלתה או מתנגד לה ? . 2 מהי החשיבות שרואה גרינברג בהצעה זו ? . 1 אליעזר בן יהודה חי בארץ ישראל . כיצד לדעתכם ניתן להסביר את עמדתו ? . 2 מה היתרונות בתוכנית אוגנדה לפי בן יהודה ? . 3 מפני מה חשש בן יהודה ? האם , לדעתכם , החשש הזה הוא שיקול לתמיכה בתכנית אוגנדה ? נמקו . התנועה הציונית מקימה מוסדות פוליטיים , כלכליים ומיישבים בקונגרס בזל ובקונגרסים שהתקיימו אחריו הוקמו מוסדות התנועה הציונית . ראשית הוחלט על הקמת ההסתדרות הציונית העולמית - מסגרת כלל-עולמית שכללה ארגונים ציוניים מקומיים ממדינות שונות . המוסד העליון של ההסתדרות הציונית העולמית היה הקונגרס הציוני , והרצל נבחר לנשיאה . בין השנים 1901-1897 התכנס הקונגרס מדי שנה בשנה , והחל , 1901-ב בקונגרס החמישי , הוחלט לכנסו אחת לשנתיים . נוסף על אלה נקבעו הנציגים הנבחרים למוסדות הקונגרס : הוועד הפועל הציוני - גוף שניהל את ענייני ההסתדרות הציונית והתכנס מדי שנה בשנה , וההנהלה הציונית . בקונגרסים הוחלט על הקמתם של עוד גופים שיסייעו להשגת מטרות התנועה , בהם : בנק " אוצר התיישבות היהודים" - שיהיה אחראי לענייני הכספים של ההסתדרות הציונית ;( 1899 ) הקרן הקיימת לישראל - שתפקידה היה לרכוש בארץ ישראל אדמות שיהיו קניין העם היהודי לעד . ( 1901 ) קופות קרן קיימת לישראל

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר