עמוד:327

מרבית עולי העלייה הראשונה התיישבו בערים המרכזיות של אותה תקופה - יפו , חיפה וירושלים - והצטרפו לבני היישוב הישן . אבל 25 % -כ מהעולים הקימו מושבות - יישובים חקלאיים שבהם הייתה לכל איכר בעלות פרטית על האדמה , על המשק החקלאי ועל הבית . בכך הם הגשימו יסוד מרכזי ברעיונות של המשכילים היהודים , שראו צורך בפרודוקטיביזציה של העם היהודי ( עמ' . ( 248 ואכן , חלק מהמשכילים היהודים האמינו שהשיבה לארץ ישראל תביא בעקבותיה את המעבר הרצוי של יהודים למקצועות יצרניים . בתקופת העלייה הראשונה הוקמו בארץ ישראל 23 מושבות , ממטולה בצפון ועד גדרה בדרום . מייסדי המושבות התמודדו עם קשיים מרובים , ובראשם היעדר ניסיון וידע בחקלאות ומחסור באמצעים . קשיים אלה - שעליהם נוספו גם העבודה הפיזית הקשה באקלים החם של ארץ ישראל , מחלת הקדחת וההתנכלויות מצד הערבים - גרמו לכך שחלק מן המתיישבים עזבו את המושבות , וחלקם אף עזבו את הארץ . כדי להתמודד עם המציאות הקשה ביקשו המתיישבים תמיכה כספית מתנועת "חיבת ציון , " אבל תמיכתן של האגודות הייתה מועטה . המתיישבים נאלצו אפוא לבקש תמיכה כספית ממקורות אחרים . יוסף פיינברג , מרוכשי הקרקעות של ראשון לציון , והרב מוהליבר , פנו לעזרת הברון אדמונד דה רוטשילד . הברון רוטשילד הסכים לסייע למושבות בתנאי ששמו יישאר חסוי , ולכן הוא כונה " הנדיב הידוע . " לאחר זמן התרחב הסיוע של הברון והקיף עוד מושבות , והן היו תלויות לחלוטין בתמיכתו . במושבות שנהנו מעזרת הברון ניהלו פקידים מטעמו את חיי המתיישבים : הם קבעו אילו גידולים יגדלו ומה יהיה שכרם של המתיישבים . הפקידים , שהיו ברובם יהודים מצרפת , התייחסו למתיישבים ממזרח אירופה בהתנשאות , והיחסים ביניהם היו מתוחים . שיטת הפקידות הפכה מושא לביקורת והייתה אחד הגורמים לכך שהברון רוטשילד החליט ( 1900 ) להעביר את ניהול המושבות לחברת יק ) א" עמ' . ( 306 הפלגתם של 228 יהודים מרומניה באונייה "תטיס , " אוגוסט . 1882 המראה והלבוש של העולים מבטאים את המאפיינים של עולי העלייה הראשונה . חלק מהעולים התיישבו בזיכרון יעקב , וחלקם התיישבו בראש פינה . 1 העולים כינו את האונייה בשם "טיטוס . " מה לדעתכם רצו לבטא בשם זה ? . 2 כיצד התמונות מבטאות את הקשיים שעמם התמודדו העולים . " היישוב הישן" - כינוי ליישוב היהודי המסורתי הוותיק , שישב בארץ ישראל עד ימי העלייה הראשונה . ( 1881 ) בני היישוב היהודי התרכזו בעיקר ב"ארבע ערי הקודש" - ירושלים , חברון , צפת וטבריה - וחלקם הגדול התקיימו מכספי "החלוקה . " היישוב הישן נחלק ל"כוללים , " בעיקר על פי מדינות מוצא , קיים אורח חיים אורתודוקסי , ומרביתו לא נטל חלק בהתעוררות הלאומית . עד לשנות הששים של המאה 19-ה היו רוב היהודים בארץ בני העדה הספרדית , ומתקופה זאת ואילך הפכו בהדרגה בני העדה האשכנזית לרוב . הברון אדמונד דה רוטשילד - ( 1934-1845 ) נודע בכינויים "הנדיב הידוע" ו"אבי היישוב , " בזכות תרומתו לביסוס ההתיישבות בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה . עד שנת 1900 הוא השקיע בכך 1 . 6 מיליון ליש"ט מהונו , לעומת פחות 100 , 000-מ ליש"ט שהשקיעו חובבי ציון . לניהול המושבות הוא הקים מנגנון פיקוח וייעוץ של פקידים צרפתים ומומחים חקלאיים , ייבא טכנולוגיות חקלאיות והקים מפעלי תעשייה . כמו כן דאג הברון להקמת בתי-ספר ולהחזקת מורים בשביל ילדי המושבות . הוא ביקר פעמים אחדות בארץ ישראל ודאג להתעדכן בתכיפות על המצב במושבות . עלייה מרומניה , 1882 ראש פינה , 1890

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר