עמוד:298

בכמה מקומות האנטישמיות באה לידי ביטוי בחקיקה אנטי יהודית ובאפליה בקבלה למשרות ממשלתיות או ללימודים באוניברסיטאות . כמו כן , היא עוררה התפרצויות אלימות , שזעזעו את דעת הקהל היהודית באירופה והגבירו את תחושת חוסר הביטחון של היהודים . בין ביטויי האנטישמיות הבולטים במאה 19-ה נמנים : עלילות דם כגון עלילת דמשק בסוריה , 1840-ב פרשת מורטרה באיטליה , 1858-ב ופרעות סופות בנגב ברוסיה 1881-ב ( עמ' . ( 204 התפרצות האנטישמיות הגיעה לשיאה במשפט דרייפוס . המשפט חולל סערה ציבורית בצרפת , שנודעה בשם פרשת דרייפוס , והיא פילגה את החברה בצרפת ועוררה שאלות לגבי השלטון והחברה במדינה ולגבי מעמדם של היהודים בה . תגובתם של היהודים לגילויי האנטישמיות בתקופה זאת הייתה שונה מבעבר . דווקא משום שבמאה 19-ה הוטב מצבם של היהודים והתחזקה תקוותם להשתלבות בחברה הסובבת , גילויי האנטישמיות הללו עוררו אצל היהודים מצוקה חדשה וחידדו את תחושת השייכות שלהם ללאום היהודי . הם חיפשו אפוא פתרון חדש למצוקה זו . אדולף כרמייה תוקף במאמר עיתונאי את העיתונות הכללית ואת תמיכתה בעלילת דמשק הייתכן שבצרפת , בפריס , העיתונים המסורים ביותר לרעיונות הקדמה והליברליזם ( לא פחות מאלה שרעיונותיהם הפוליטיים והדתיים מפגרים ביותר אחרי זמננו ) בלעו את סיפורי האימה האבסורדיים הבאים מאלכסנדריה ומביירות על רצח האב תומאסו ומשרתו ? ושהם עשו זאת בלי לתהות על קנקנם ובפזיזות הראויה לגנאי ? האם יתכן הדבר ? האם אפשר להעלות על הדעת כי 1840-ב אותה דיבה מתועבת ילידת הדעות הקדומות הבזויות של ימי הביניים הנוצריים אינה נדחית בשאט נפש כי אם חוזרת על עצמה שוב ושוב ? הייתכן שיהודים מאמינים יתוארו כאנשים הסועדים את ליבם , בחג הפסח , בדמם של נוצרים , אשר אותם הם הורגים במו ידיהם במצוות דתם ? מובא אצל : יונתן פרנקל , דם ופוליטיקה : עלילת דמשק , היהודים והעולם , עמ' 124 . 1 נסחו את טענתו של כרמייה נגד העיתונות הצרפתית על פי המאמר . . 2 נסחו את עמדתו בשאלת אמיתותה של עלילת דמשק . . 3 שערו מה יכולה להיות השפעתו של מאמר עיתונאי מסוג זה אשר נכתב על ידי אדם כאדולף כרמייה . ההשכלה היהודית משפיעה על התעוררות הלאומיות היהודית בין הגורמים שהשפיעו על התעוררות הלאומיות היהודית לא היו רק גורמים שמקורם בחברה האירופית הסובבת . התעוררות הלאומיות היהודית הייתה גם תוצאה של תהליכים פנימיים בחברה היהודית , וביניהם תנועת ההשכלה היהודית ( עמ' . ( 233 ההשכלה היהודית הייתה במהותה תנועה בעלת אופי אוניברסלי ( כלל עולמי , ( אשר במרכזה ניצבה השאיפה להשתלבות העם היהודי בחברה האירופית . עם זאת , בקרב חוגי המשכילים התפתחו גם תפיסות בעלות אופי פרטיקולריסטי ( ייחודי , ( תפיסות שקראו לטיפוח הייחוד הלאומי של העם היהודי . עלילת דמשק - ( 1840 ) עלילת דם שהוטחה ביהודי קהילת דמשק , ולפיה הם רצחו נזיר נוצרי ואת משרתו כדי להשתמש בדמם לאפיית מצות . נכבדי הקהילה נאסרו ועונו . חברי הקהילה זוכו מאשמה רק לאחר התערבותם של יהודים בעלי שם כמשה מונטפיורי , אדולף כרמייה ובני משפחת רוטשילד . פרשת מורטרה - ( 1858 ) חטיפתו של ילד יהודי-איטלקי בשם אדגארדו מורטרה , והטבלתו בכפייה לדת הנוצרית . פרשת דרייפוס - פרשה שהתרחשה בצרפת בין השנים . 1906-1894 אלפרד דרייפוס היה קצין יהודי במטה הכללי של הצבא הצרפתי , אשר הואשם במסירת סודות צבאיים לגרמניה . הוא הועמד למשפט בבית דין צבאי בעוון ריגול ובגידה במולדת . בפסק הדין הראשון קבעו השופטים כי דרייפוס בגד בצרפת והוא אשם . בטקס צבאי פומבי נשללו ממנו כל דרגותיו הצבאיות , והקהל שצפה בו זעק "מוות ליהודים . " דרייפוס הוגלה מצרפת והושלך לבית כלא מבודד . משפט דרייפוס עורר סערה ציבורית בצרפת , ובעקבות לחץ ציבורי כבד התבצעה חקירה ונערך משפט חוזר . למרות שהוכח כי המסמכים שהמשפט הראשון הסתמך עליהם היו מזויפים , גם במשפט השני נפסק שדרייפוס אשם . רק במשפט השלישי , שנערך בשנת , 1906 טוהר שמו לחלוטין והוחזרו לו דרגותיו הצבאיות .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר