עמוד:297

האנטישמיות מאיצה את הופעת הלאומיות היהודית לאחר קבלת האמנציפציה במרכז אירופה ובמערבה , ההשתלבות המהירה של חלק מן היהודים בסביבתם לוותה בהתפרצויות אנטישמיות . השנאה ליהודים לא הייתה תופעה שצמחה בעת החדשה , אך בתקופה המודרנית נוספו לה מאפיינים חדשים , ולכן היא מכונה במחקר אנטישמיות מודרנית . האנטישמיות המודרנית צמחה על רקע תהליכים ייחודיים שהתרחשו בעת החדשה . היא הושפעה מהשינויים הכלכליים והחברתיים שהתרחשו במרכז אירופה ובמערבה במאה , 19-ה ובהם תהליכי המיכון והתיעוש ( עמ' ( 47 ותהליך העיור ( עמ' . ( 52 תהליכים אלה לוו במשברים שעוררו תחושות קשות בקרב שכבות שונות באוכלוסייה , ביניהם איכרים שנאלצו לנדוד אל הערים ופועלים שעבדו בתנאים קשים . אלה קינאו ביהודים משום שסברו שהם מפיקים תועלת מן השינויים ומשפרים את מעמדם החברתי ואת יכולתם הכלכלית . כמה מהמשפחות העשירות בתחום התעשייה באירופה היו משפחות יהודיות ( עמ' , ( 228 ועובדה זו הגבירה את ההתמרמרות בחברה הסובבת וחיזקה את הסטראוטיפ של היהודים כמי שמפיקים רווחים על חשבון אחרים . להתפתחות הטיעונים האנטישמיים סייעו גם הוגי דעות סוציאליסטיים , שזיהו את היהודים עם המעמד הקפיטליסטי המנצל ( עמ' . ( 80 לעומתם , גורמים שמרניים זיהו את היהודים דווקא עם היסודות המהפכניים בחברה . מכיוון שבראש כמה מהמפלגות הסוציאליסטיות עמדו יהודים , היהודים נתפסו כמהפכנים וכאויביו של הסדר החברתי הישן . להתחזקות האנטישמיות במאה 19-ה תרמה תורת הגזע ( עמ' , ( 170 שסיפקה בסיס מדעי כביכול לשנאת היהודים . לפי תורת הגזע , היהודי נשאר במהותו יהודי , גם כשוויתר על מאפייניו הייחודיים ואף לאחר שהמיר את דתו . לכן , האנטישמיות הגזענית הופנתה גם כלפי יהודים מתבוללים , שאימצו את תרבות הסביבה , ואפילו כלפי יהודים שהתנצרו . על גילויי האנטישמיות במאה 19-ה השפיעו , כאמור , גם הרעיונות הלאומיים באירופה והתחזקות התפיסות הרומנטיות שהעצימו את הזרות של היהודים לרוח העם . מפלגות פוליטיות שילבו במצען רעיונות אנטישמיים ובאמצעות הסתה אנטישמית ביקשו לזכות בקולות הבוחרים . התעמולה האנטישמית נתפשה כאמצעי ללכד את האומה ולעורר את ההמון נגד אידאולוגיות ליברליות וסוציאליסטיות , שהן במהותן אידאולוגיות אוניברסליות ( כלל עולמיות . ( תעמולה אנטישמית התפרסמה גם בעיתונות ובספרות . לדוגמה , 1897-ב פרסם וילהלם מאר ( עמ' ( 169 בגרמניה חוברת שכותרתה " ניצחון היהדות על הגרמניות , " ובה טבע לראשונה את המושג אנטישמיות . מאר טען כי היהודים השתלטו על גרמניה : על הפרלמנט , על הכלכלה , על מערכת המשפט ועל העיתונות . הטענה שהיהודים משתלטים על העולם הופיעה גם במזרח אירופה ב"פרוטוקולים של זקני ציון . " הספרות האנטישמית הופצה במדינות שונות באירופה ועוררה התעניינות רבה . אנטישמיות - מושג שפירושו המילולי הוא : נגד השמיים , והוראתו : שנאה כלפי העמים השמיים . קבוצת העמים השמיים נקראת על שמו של שם , אחד מבניו של נח , והיא כוללת , בין השאר , את היהודים וגם את הערבים , אבל למעשה המושג "אנטישמיות" משמש לציון השנאה כלפי העם היהודי בלבד . את המושג טבע וילהלם מאר במאה , 19-ה ואולם שנאת היהודים לא הייתה תופעה חדשה ; בעת העתיקה ובימי הביניים היא כונתה "שנאת ישראל , " כלומר , שנאה כלפי עם ישראל . סטראוטיפ - דימוי או דעה קדומה המושרשים בציבור ומשייכים מאפיינים מסוימים , לעתים מוגזמים ואף שקריים , לכל החברים בקבוצה חברתית מסוימת , גם אם אין לכך ביסוס במציאות . " הפרוטוקולים של זקני ציון" - ספר שיצא לראשונה ברוסיה 1905-ב על ידי המשטרה החשאית ובו פרוטוקולים ( דוחות , סיכומים של דיונים ) מזויפים המוצגים כמסמכים שנכתבו בידי יהודים ונשמרו אצלם בסתר . הפרוטוקולים מתארים דיונים סודיים שערכו , כביכול , "זקני ציון" בעת הקונגרס הציוני הראשון במטרה להשתלט על העולם . הפרוטוקולים הופצו גם במדינות מרכז אירופה ומערבה ותרמו להתחזקות האנטישמיות . עמוד השער של הספר "הפרוטוקולים של זקני ציון . " צרפת , (?) 1934 בשער מופיעה הכותרת : "הסכנה היהודית"

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר