|
|
עמוד:283
בליטא קמות ישיבות מדגם חדש ר' חיים מוולוז'ין מבסס שיטה רעיונית המנוגדת לחסידות מול האתגר הרעיוני שהציבה החסידות לפני החברה היהודית , גיבשו המתנגדים השקפת עולם שהעמידה את לימוד התורה במרכז החיים הדתיים . הבחירה בדרך של התמודדות רעיונית וחינוכית עם החסידות ולא בדרך של מאבק מיוחסת לתלמידו של הגר"א , ר' חיים מוולוז'ין , רבה של העיר וולוז'ין . הוא עצמו לא היה שותף למאבק בחסידים ואף היו לו קשרים עם מנהיגיהם . על אף יחסו המתון לחסידים , לא היה לר' חיים מוולוז'ין ספק כי דרכה של החסידות שגויה , והוא יצר הגות שיטתית המנוגדת לה . הגותו התבססה על תורת הקבלה ( עמ' , ( 274 שכמה מרעיונות החסידות היו מבוססים עליה , כגון רעיון הדבקות . אבל דרכו של ר' חיים מוולוז'ין להגיע לדבקות הייתה שונה . לפיו , הדרך לדבקות היא רק באמצעות לימוד התורה , אשר יוצר את הקשר בין האדם לאל . כלומר , בניגוד לחסידות , שלא ראתה ערך בלימוד שאיננו נעשה בדבקות , ר' חיים מוולוז'ין ראה חשיבות בלימוד התורה , אף אם הוא נעשה ממניעים אחרים " ) שלא לשמה , ( " שכן בסופו של דבר הם יביאו את האדם למטרה של לימוד התורה " ) לשמה . ( " הוא גם העניק ללימוד התורה ממד של קדושה : הלימוד מסייע להעביר את השפע האלוהי לעולם הארצי , ובו תלוי קיום העולם . וזאת בניגוד לחסידות , שבה הצדיק ממלא תפקיד זה . ר' חיים מוולוז'ין ראה זהות בין לימוד התורה לבין עבודת , 'ה והוא העניק למצווה זאת עדיפות מכרעת על פני התפילה ומצוות אחרות . לימוד התורה היה בעיניו התחליף היחיד לעבודת הקורבנות בבית המקדש , וזאת על פי דברי חז"ל : " מיום שחרב בית המקדש אין לו לקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד" ( תלמוד בבלי , ברכות , ח . ( א"ע לפי ר' חיים מוולוז'ין יש ללימוד התורה , שהיא " נשמת העולם , " משמעות קיומית : אם ייפסק לימוד התורה , יביא הדבר לחורבן העולם . הענקת משמעות זאת ללימוד התורה התבססה על התפיסה שבריאת העולם לא הייתה אירוע חד-פעמי אלא תהליך מתמיד ומתחדש . בתהליך זה נודע לאדם תפקיד מרכזי : במחשבתו , בדיבורו ובמעשיו , ובעיקר בלימוד התורה . לימוד תורה כדרך להגיע לדבקות ויכוין להתדבק בלימודו בו בתורה בו בהקב"ה . היינו להתדבק בכל כחותיו לדבר ה׳ זו הלכה . ובזה הוא דבוק בו יתברך ממש כביכול . כי הוא יתברך ורצונו חד כמו שכתוב בזוהר . וכל דין והלכה מתורה הקדושה הוא רצונו יתברך שכן גזרה רצונו שיהא כך הדין כשר או פסול טמא וטהור אסור ומותר חייב וזכאי . וגם אם הוא עסוק בדברי אגדה שאין בהם נפקותא ( תוצאה מעשית ) לשום דין גם כן הוא דבוק בדבורו של הקב״ה . על פי : ר' חיים מוולוז'ין , נפש החיים , שער ד , עמ' טו . 1 לפי ר' חיים מוולוז'ין , מהי מטרת לימוד התורה ? . 2 לפי ר' חיים מוולוז'ין , מהי משמעותו של העיסוק בדינים ובהלכות , ומהי משמעותו של העיסוק בדברי אגדה ? . 3 חוו דעתכם : על מה מלמדת בחירתו של ר' חיים מוולוז'ין לתת לגיטימציה ללימודי האגדה ? ר' חיים מוולוז'ין - ( 1821-1749 ) תלמידו המובהק של הגאון מווילנה . כיהן כרבה של העיירה וולוז'ין וייסד את ישיבת וולוז'ין . לאחר מותו פורסמו ספריו "נפש החיים , " העוסק בחשיבות לימוד התורה , ו"רוח חיים , " שהוא פירוש למסכת אבות . שער הספר נפש החיים בשער הספר מכונה ר' חיים מוולוז'ין " חסיד . " חוו דעתכם : מה הייתה הכוונה בכינוי זה ?
|
|