|
|
עמוד:274
באותה תקופה גם נחלש השלטון המרכזי , והדבר גרם לפגיעה באוטונומיה של הקהילות היהודיות . צירוף נסיבות זה גרם לכך שיהודים רבים איבדו את אמונם בהנהגה המסורתית ובמוסדות הקהילה . על רקע הזעזועים האלה , התבלטו בחברה היהודית במזרח אירופה , בין השאר , חבורות שהושפעו באופן כללי מהעיסוק ההולך וגובר בתורת הקבלה בתפוצות ישראל במאה , 16-ה ובמיוחד בקבלת האר"י . אנשים אלה כונו "חסידים . " חבורות החסידים היו שונות זו מזו והן יצרו לעצמן מנהגים וטקסים ייחודיים : היו שנהגו לצום , לענות את עצמם בסיגופים או להתבודד , והיו שהתכנסו בחצות הליל לצורך תיקון חצות - אמירת קינות ותפילות על חורבן המקדש . היו גם חבורות של חסידים ( לדוגמה , חבורה של חסידים בברודי ) שנהגו להתאסף בקלויז - בית המדרש - וללמוד גמרא או קבלה . היו חבורות של חסידים שנהגו להתפלל בנוסח האר - י" נוסח תפילה ספרדי , שנוספו לו הגהות שערך האר"י . אחרים היו מתכנסים בשבת לסעודה שלישית משותפת ולבשו בגדים לבנים כסמל לטהרה . מנהגים אלה יצרו מרחק בינם לבין הקהילה , שראתה בהם מנהגים המתאימים ליחידי סגולה בלבד . אחת מחבורות החסידים התקבצה סביב ר' ישראל בעל שם טוב , הבעש"ט . הוא היה מפורסם כבעל שם - מרפא עממי בעזרת קמעות , השבעות , עשבי מרפא וכדומה . לצד עיסוקו בריפוי חולים ובסיוע למבקשי עצתו בענייני פרנסה , נודע הבעש"ט כבעל כוחות רוחניים מיוחדים . בזכות הכוחות האלה , שיכלו להקל את מצוקתם של יחידים וקהילות , ובזכות תורתו , התגבש סביבו חוג של חסידים , ועם הזמן התבסס מעמדו כמורה דרך בעבודת . 'ה פעילותו של הבעש"ט התרכזה בעיקר בתחומי פודוליה ( כיום במרכז אוקראינה , ( ובימיו עדיין לא הייתה החסידות תנועה מאורגנת . לאחר פטירתו , , 1760-ב התפשטה תנועת החסידות והיקפה הגאוגרפי גדל : המרכז עבר לאזור ווהלין , ומשם התפשטו הרעיונות לרוסיה הלבנה , לליטא ולמרכז פולין ( ראו מפה , עמ' . ( 277 התפשטות הרעיונות לאזורים נוספים הביאה לגידול גם במספר החסידים , ומחוג מצומצם של כעשרות תלמידי הבעש"ט נעשתה החסידות לתנועה של המונים . הבעש"ט מציע דרך חדשה בעבודת ה' אחד הרעיונות החשובים בתורתו של הבשע"ט הוא רעיון הדבקות - כמיהה וחתירה למגע בלתי אמצעי עם האל . רעיון הדבקות מופיע כבר בתורת הקבלה , והוא מבוסס על התפיסה שהאל מצוי בכל מקום - " לית אתר פנוי מיניה : " אין מקום פנוי מהנוכחות האלוהית , והאל מתגלה בכל תופעה - גם כזו הנראית גשמית . הבעש"ט העניק פרשנות חדשה לרעיון הדבקות וגם לאופי הגילוי של האל בעולם . לפי הבעש"ט האדם יכול להגיע לדבקות שכן בכל אדם קיים יסוד אלוהי , ומשום שכל תופעה היא לא רק גילוי של האלוהות אלא היא אף זהה לאלוהות . הבעש"ט האמין לא רק בכך שהאדם יכול לשאוף ולהגיע לדבקות , אלא גם בכך שהדרך אליה איננה באמצעות סיגוף . אם עומד דבר מה בדרכו של האדם לדבקות , עליו לבצע שינוי פנימי . לדוגמה , הבעש"ט האמין כי אם יסיר האדם את הגאווה והאנוכיות , הוא יגיע אל היסוד האלוהי שבנפשו . עוד הוא סבר כי אפשר להגיע לדבקות על ידי קיום המצוות מתוך כוונה למלא את רצון . 'ה כוונה זאת חשובה לעתים אף יותר מן ההקפדה לקיים את המצוות על כל פרטיהן ודקדוקיהן . תורת הקבלה - תורת הסוד היהודית , שבמרכזה עומדת השאיפה של האדם לצמצם את הפער בין העולם הגשמי לבין האלוהות . לפי הקבלה , האל מתגלה בעולם הגשמי בדרכים מגוונות הנקראות "ספירות . " אחד הגילויים של רצון ה' וחוכמתו הוא התורה , ולכן כשאדם מישראל עוסק בתורה הוא מתקשר עם החוכמה האלוהית . חסיד - מושג שקיבל במהלך ההיסטוריה משמעויות שונות . בהוראתו המקורית : אדם צדיק וירא שמים , המקפיד על קיום מצוות או מתנהג עם הבריות ברחמים ובהתחשבות , מעבר למה שהוא חייב על פי התורה . בתקופת החשמונאים היו החסידים בני קבוצה שהתנגדה לגזרות היוונים ; בתקופת התנאים היו החסידים בני חוג מסוים ומצומצם בקרב החכמים ; ובתקופת התלמוד הצביע המושג על אנשים יחידי סגולה , העושים מעשים טובים שהם אינם מצווים לעשותם על פי ההלכה אלא הם נעשים לפנים משורת הדין . במאה 12-ה ובמאה 13-ה החסידים היו קבוצה בקרב יהודי אשכנז שנהגה בפרישות ובסגפנות . כך נהגו גם חבורות של מקובלים בפולין במאה 17-ה ובמאה , 18-ה לפני הופעת הבעש . ט" ר' ישראל בעל שם טוב , הבעשט" 1698 ) בערך עד - ( 1760 הידיעות על דמותו של הבעש"ט מועטות , ורובן מתבססות על סיפורים שסיפרו החסידים . לפי סיפורים אלה נולד הבעש"ט כנראה באזור אוקראינה , והוא נהג להתבודד בהרי הקרפטים . הבעש"ט לא חיבר ספרים ; רעיונות בשמו מופיעים בספרי תלמידיו .
|
|