עמוד:271

הנאו-אורתודוקסים פורשים מהקהילה היהודית בפרנקפורט החל 1850-ב היו הנאו-אורתודוקסים בפרנקפורט מאורגנים באגודה בשם " עדת ישורון , " והיא שהזמינה את הרב הירש לכהן כרב בעירם . הנאו-אורתודוקסים היו מיעוט בקרב יהודי פרנקפורט . הם הורשו לקיים מוסדות מיוחדים משלהם , אך לא חדלו מלהשתייך לקהילה היהודית המקומית , שנשלטה בידי הרפורמים . לאחר שבהונגריה הוחלט על הפרדת הקהילות , החל הרב הירש לפעול נמרצות לפרישתה של עדת ישורון מהקהילה . בעיניו , השינויים שחוללו הרפורמים היו מרחיקי לכת כל כך שלא ניתן עוד להשתייך לקהילה אחת עמם . הפרישה של עדת ישורון מקהילת פרנקפורט התאפשרה לאחר שבשנת 1876 התקבל חוק ממשלתי שהתיר לאזרחים לפרוש מן הקהילה היהודית המרכזית , להקים לעצמם קהילות קטנות או לבחור שלא להשתייך לקהילה כלל . אולם לא כל המשתייכים לעדת ישורון תמכו בעמדת הרב הירש . הם התקשו לפרוש מהקהילה המקומית שבני משפחתם השתייכו אליה במשך דורות רבים , ומבית הכנסת שאבות אבותיהם התפללו בו . לפרישה התנגד גם הרב יצחק דב במברגר , הרב הראשי של מדינת וירצבורג , שהיה ידוע במאבקו נגד הרפורמים . לדבריו , מאחר שראשי הקהילה הרפורמית בפרנקפורט התחייבו לספק את צורכי האורתודוקסים , אין סיבה לפרוש מן הקהילה . בין השניים פרץ ויכוח נוקב ופומבי הידוע בשם פולמוס הפרדת הקהילות . בסופו של דבר התפלגו הנאו-האורתודוקסים בפרנקפורט לשתי קבוצות : אורתודוקסיה פורשת בהנהגת הרב הירש , שהפכה לקהילה בפני עצמה , ואורתודוקסיה שנותרה במסגרת הקהילה האם תוך שמירה על עקרונותיה . פולמוס הפרדת הקהילות מתוך מכתב גלוי שכתב הרב הירש בתגובה למאמר שפרסם הרב במברגר . לפי דברי הרב ( במברגר ) יכול יהודי אורתודוקסי להמשיך ולהיות חבר בקהילה רפורמית ללא נקיפות מצפון כלשהן , בתנאי שיוקמו - במסגרת אותה קהילה רפורמית ועל ידה - מוסדות התואמים את צרכיו הדתיים והוא לא ייאלץ להשתתף במימונם של המוסדות הרפורמיים . אדוני הרב , חברות מרצון בקהילה דתית גוררת בהכרח את האמונה בעיקרי הדת העומדים בבסיס אותה קהילה . [ ... ] מי שנישאר מרצונו החופשי חבר בקהילה הרפורמית - למרות שניתנה לו הרשות להצטרף למוסדות מחוץ לקהילה הרפורמית הפועלים על פי ההלכה - עושה זאת כדי להיות חבר דווקא בה . [ ... ] מהו טיבה של אותה רפורמה הזוכה בעקבות הכרזתו ( של הרב במברגר ) - אף כי ללא ספק בשוגג וללא כוונה תחילה מצדו - לזכות קיום בעיני היהדות האורתודוקסית ? [ ... ] הקהילה הרפורמית הרחיקה מסידורי התפילה שלה כל איזכור של משיח , של קיבוץ גלויות , של בנייתו מחדש של בית המקדש ושל סדר עבודה ( עבודת הקורבנות ) בעבר ובעתיד . היא השמיטה מברכת המזון את הארץ , את הברית ואת מלכות בית דוד . [ ... ] כיצד מתייחסים ספרי ההלכה שלנו לשיטה שכזו ? האם לא כאל מינות ואפיקורסות המובהקות ביותר ? [ ... ] הפסיקה ההלכתית מחייבת הרחקה גדולה יותר ממינות ואפיקורסות מאשר מעבודה זרה . [ ... ] נשאלת השאלה , כיצד יורשה ליהודי האורתודוקסי [ ... ] להיות חבר בקהילת-מינות ( קהילה הסוטה מן הדרך הנכונה , ( אותה מינות שעל ההתרחקות ממנה מצווים אנו בחומרה גדולה פי כמה מאשר מעבודה זרה . [ ... ] משוכנעני שכנוע עמוק , כי הרפואה היחידה לזמננו ולתחלואים הפוקדים את יהדות גרמניה זה יותר מיובל שנים אינה אלא אותה הפרדה המתאפשרת לנו עתה בחסדי ד' בתוקף החוק מה28- ביולי . 1876 כל מי שהאמת הדתית יקרה לו , כל מי שהדת לא הפכה עבורו למשחק צורות חסר תוכן עם כללים בלתי מחייבים ללא כל משמעות , חייב לתמוך בהפרדה זו . מי שמעכב את הפרישה ( מהקהילות ) מעכב את גאולתנו הרוחנית . מובא בתוך : "מחלוקת שסופה להתקיים : הוויכוח סביב הפרישה מהקהילה , " ( 1877 ) פרסומי הקתדרה ע"ש רבי שמשון רפאל הירש לחקר תנועת "תורה עם דרך ארץ , " עמ' 28-24 . 1 מהי העמדה של הרב הירש ? וכיצד הוא מציג את החוק שקבע השלטון ? . 2 באילו טיעונים מבקש הרב הירש לשכנע את הרב במברגר לעזוב את הקהילה הרפורמית ? ובאיזו מידה טיעונים אלה מתאימים למאפייניי תנועת הרפורמה המוכרים לכם ? . 3 שערו אילו טיעונים נגדיים יכול הרב במברגר להשיב לרב הירש . הרב יצחק דב במברגר ( 1878-1807 ) נמנה עם מנהיגיה הבולטים של יהדות גרמניה בסוף המאה . 19-ה נודע כאיש חינוך אשר ייסד בעירו וירצבורג ישיבה , בית ספר יסודי יהודי וגם סמינר למורים . הרב במברגר התפרסם גם בזכות ספר שו"ת רבים שכתב , ובזכות תרגום חדש של התנ"ך לגרמנית . שלושת המכתבים בינו לבין הרב הירש , שהתפרסמו , 1877-ב הסעירו את דעת הקהל היהודית בת הזמן .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר