|
|
עמוד:268
ברפורמים וקראו להיבדלות מוחלטת מהם . רבנים כגון המהר"ם שיק , ( 1879-1807 ) תלמידו של החת"ם סופר , סברו שמן הראוי להוציא את הרפורמים מכלל ישראל , וכי יש לאסור לאכול משחיטתם או לאפשר להם להיקבר בבתי העלמין של הקהילה , והיו רבנים שאסרו אף למול את בניהם . גישה זאת נחשבת לאולטרה-אורתודוקסית - אורתודוקסיה קיצונית . החוקרים רואים את התגבשותה של האורתודוקסיה בהחלטה שהתקבלה בהונגריה על הפרדת הקהילות . בשנת 1868 התכנס בבודפשט קונגרס של נציגי הקהילות היהודיות בהונגריה במטרה לבחון את השינויים הנדרשים מהיהודים לקראת אמנציפציה . משהתברר כי רוב הצירים משתייכים לזרם הנאולוגי , החליטו הרבנים המתנגדים לתיקונים בדת לבקש מהשלטונות להכיר בהם כקהילה עצמאית נפרדת מהרפורמים , והם נענו בחיוב . לדעת חוקרים , אירוע זה מציין את ראשיתה של האורתודוקסיה כתנועה מאורגנת . תשובות המהר"ם שיק בנוגע לרפורמים ועתה כי קמו אפיקורסים , רבנים רעים , והתחברו ודברו בתורה דופי תחת יופי כאשר פרסמו וחקקו און בדפוס . [ ... ] וגם בתורת משה רבינו עליו השלום שמו יד באיסורים חמורים , מיתה וכרת יקילו , ויאמרו לעד הכל כי אין להם חלק בתורה . [ ... ] ואם אמנם כח ורשות החרם , נוטל מטעם המלכות ירום הודה מכל מקום לא אדע למה לא נפרסם האמת מה דינם של האנשים האלה לפי דת תורתנו הקדושה כיון שכפרו בתורה מן השמים , כאשר יעיד על זה הרבה מדבריהם וספרי מינים שלהם . אם כן הרי הם אינם יהודים וכגוים גמורים , ורעים מהם [ ... ] וכל שכן שאינם נאמנים , להורות להיות למורים ורבנים , או מורים ומחנכים ילדי ישראל , ושחיטתם נבלה . [ ... ] ופסולים לעדות ולדיינים וממילא הגיטין והקידושין שלהם אינם , [ ... ] ואם כן כיון שכגוים גמורים הם בנותיהם ובניהם אסורים לנו . [ ... ] על פי : שאלות ותשובות מהר"ם שיק חיו"ד , חלק אורח חיים , סימן ש"ה . 1 מהו מעמדם ההלכתי של הרפורמים , לפי המהר"ם שיק ? . 2 מה חש המהר"ם שיק שביכולתו לעשות במלחמתו ברפורמים ? ומה אין בכוחו לעשות ? האורתודוקסיה - המשך או חידוש ? בין החוקרים קיים ויכוח האם האורתודוקסיה ביהדות היא תופעה חדשה על אף שהיא רואה עצמה כהמשך של היהדות המסורתית , והאם קיים הבדל חד , מהותי , בין החברה האורתודוקסית לבין החברה היהודית המסורתית שלפני העידן המודרני . יש חוקרים הסבורים שהאורתודוקסיה היא תופעה שהתפתחה בתגובה למודרנה , וכי היא שם נרדף לשמרנות . לדעתם היא צמחה על רקע השינוי שחל במעמדן של הקהילות היהודיות , ובכוח הכפייה שניטל מהן . היהודים שביקשו לקיים בהקפדה את המצוות ולשמר את אורח החיים היהודי המסורתי , החלו לחשוש שמא יהפכו למיעוט והגיבו בהתגוננות או בהתקפת נגד . לפי דעה זאת , החברה האורתודוקסית שונה מהותית מהחברה היהודית המסורתית , ושוני זה בא לידי ביטוי בכמה מאפיינים . לדוגמה , בחברה היהודית האורתודוקסית קיום המצוות הוא בחירה מודעת , לנוכח האפשרויות האחרות של חיים יהודיים . בהתאם לכך , החברה האורתודוקסית רואה צורך לנמק את התביעה לציית להלכה על כל פרטיה ודקדוקיה . אך לא רק עצם ההנמקה היא חידוש . גם תוכנה של ההנמקה חדש , ולא אחת היא חברתית ולא הלכתית , כגון האיסור להידמות לחברה הלא יהודית . מאפיינים אחרים הם החמרה בפסיקה ההלכתית , העצמת מעמדו של פוסק ההלכה והפיכת המנהג להלכה מחייבת . חוקרים אחרים , לעומת זאת , טוענים כי האורתודוקסיה אינה בהכרח תוצאה של השינויים שאירעו בחברה האירופית , אלא היא תוצאה של תהליכים שהתרחשו בתוך הקהילה היהודית עצמה . לפי דעה זאת , יש קשר הדוק בין מסורת לבין מודרניות , ואין אלה שני תהליכים קוטביים , כאשר המסורת מייצגת את הדת והמודרנה מייצגת את החילון . הן החילון והן האורתודוקסיה הם ביטויים שונים לאופן שבו המודרנה הייתה שותפה בעיצובה של החברה היהודית המודרנית . לדעת החוקרים האלה , חברה יהודית אורתודוקסית מתקיימת רק לקראת סוף המאה , 19-ה משעה שנוצרו מוסדות נפרדים לכל אחת מהקהילות . כמו כן הם טוענים כי ההתנגדות לרפורמה היא רק היבט אחד , צר יחסית , של החברה האורתודוקסית . כך או כך , כל החוקרים מסכימים שהאורתודוקסיה , היא עצמה אחד מגילויי המודרנה .
|
|