|
|
עמוד:266
האורתודוקסיה מבקשת לשמור על דרך הישר החת"ם סופר מתנגד בתקיפות לתיקונים בדת התנועות לתיקונים בדת שקמו בגרמניה עוררו התנגדות בקרב יהודים , שראו בקיום המצוות את התוכן המרכזי של הזהות היהודית . התבססותן של התנועות לתיקונים בדת עוררה בקרב יהודים אלה דאגה לגורלה של היהדות , וחלקם הגיבו בהתגוננות או בהתקפת נגד . תגובה זאת , שהחוקרים מכנים אותה בשם אורתודוקסיה , הפכה מאוחר יותר לתנועה מאורגנת . היהודים שבחרו בדרך האורתודוקסית האמינו שבהתנגדותם לתיקונים בדת הם שומרים על הדרך הישרה שהותוותה מדורי דורות , בשעה שיהודים אחרים בוחרים לסטות ממנה . בראש המתנגדים לתיקונים בדת עמד החת"ם סופר , רבה של העיר פרסבורג שבהונגריה , אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית . החת"ם סופר ייצג דרך התמודדות ייחודית עם אתגרי המודרנה . הוא האמין כי ההתחדשות היום-יומית בלימוד התורה , היא המקנה לתורה חיות ונצחיות , ולכן הוא תבע מעצמו ומתלמידיו למצוא את החידוש בדברי התורה . לדעת חוקרים , תביעה זאת של החת"ם סופר לחדשנות למדנית הייתה אחת הדרכים להתמודד עם אובדן כוח המשיכה של התורה שהתרחש בדורו . בניגוד לתביעה לחדשנות בלימוד התורה , החת"ם סופר התנגד בתקיפות להכנסת תיקונים בהלכה ברוח הזמן . הוא הדגיש כי הכנסת שינויים בדת , ולו גם הקלים ביותר , עלולה לערער את כוחה של היהדות , להוביל להתנצרות ולסכן את קיומו של עם ישראל . במלחמתו בתיקונים בדת טבע החת"ם סופר את הסיסמה " החדש אסור מן התורה , " כלומר , עצם היותו של מעשה בבחינת חידוש הופך אותו לאסור . על אף שהחת"ם סופר נודע כפוסק הלכה הנוטה להקל , בנושאים שהיו שנויים במחלוקת עם תנועת הרפורמה הוא אסר כל חידוש , גם כזה שהיה אפשר להתירו מבחינה הלכתית . דוגמה למגמה זו ניתן לראות בתשובתו לקהילה שביקשה לשנות את מיקום הבימה בבית הכנסת ולהעבירה ממרכז המבנה אל קרבת ארון הקודש . עמדתו הייתה חד משמעית כי אין לשנות , וזאת לפי הכלל ההלכתי : "כל המשנה , ידו על התחתונה . " לפי החת"ם סופר , שמירת ההלכה צריכה להתבסס על ה"שולחן ערוך" וסיסמתו : " ובני ישראל יוצאים ביד רמ . "א" נוסף על ההקפדה על ההלכות , החת"ם סופר פסק כי מנהג נדר דאורייתא , כלומר , למנהג יש תוקף של דין תורה . אף שהמנהג איננו בעל תוקף מחייב כמו שיש להלכה , לפי החת"ם סופר העובדה שהיהודים מקיימים אותו מלמדת על כך שיסודותיו מעוגנים בהלכה , לדוגמה , המנהג לחגוג יום טוב שני . לכן מרגע שהיהודים קיבלו אותו על עצמם , יש למנהג תוקף של נדר ואין להפר אותו . החת"ם סופר כותב בתשובתו כי עמדתו בנושא מושפעת מכך שבימיו רבו המזלזלים במנהגים . החת"ם סופר ראה את שורש הרעה - כלומר את תהליך התתרחקות מהדת - בתנועת ההשכלה . על אף שעמד בקשרי מכתבים עם כמה מהמשכילים , הוא הזהיר את בני משפחתו שלא לקרוא בספריו של משה מנדלסון ( עמ' , ( 237 וניסה למנוע את הקמתו של בית ספר מיסודם של המשכילים בעירו פרסבורג . בישיבה שהקים בפרסבורג הוא דרש מהתלמידים להתמסר ללימוד התורה אך התיר לימודים כלליים , בתנאי שהם באים אחרי לימוד התורה . החת"ם סופר יזם הקמת בית ספר ללימוד מלאכה וחקלאות , שיכשיר את התלמידים לעלייה לארץ ישראל - לשם עדיין לא הגיעה המודרניזציה , ושם יהיה אפשר להמשיך בקיום המסורת . על "החדש אסור מן התורה" המושג " חדש" המופיע בתורה הוא התבואה החדשה האסורה באכילה לפני שמניפים את העומר בבית המקדש ( על פי ויקרא כג , ט-יד . ( החת"ם סופר השתמש בסיסמה זאת לראשונה בתשובה לשאלה שנשאל בעניין הזזת הבימה ממקומה במרכז בית הכנסת . הוא השיב שדבר זה אסור משום ש"החדש אסור מן התורה בכל מקום . " אורתודוקסיה - כינוי שמקורו בלטינית . משמעו : "הליכה בדרך הישר , " והוא נועד להבחין בין ההולכים בדרך הישר לבין הסוטים ממנה . האורתודוקסיה היא תופעה שקיימת בכל הדתות , והיא מציינת את הקבוצה המתנגדת לסטייה מהנורמות שהיו מקובלות בחברה המסורתית . חת"ם סופר - ( 1839-1762 ) כינוי שניתן לרב משה סופר על שם ספרו " חידושי תורת משה . " הוא שילב באישיותו יסודות רציונליסטיים לצד יסודות מיסטיים . נוסף על חידושי תורה , פסיקת הלכות וכתיבת דרשות , הוא נהג לכתוב קמעות ולחשב חישובי קץ ( חישוב המועד של ביאת המשיח . ( החת"ם סופר , ציור שמן , אמצע המאה 19-ה
|
|