|
|
עמוד:262
אברהם גייגר פועל לגיבוש הרעיונות של תנועת הרפורמה ולמיסודה להוגה הדעות של תנועת הרפורמה ולמייסדה נחשב ד"ר אברהם גייגר , שהתגורר בקהילה היהודית בפרנקפורט ובסוף ימיו בקהילה בברלין . הנחת היסוד של גייגר הייתה שהיהדות בימיו משקפת תהליך התפתחות שהתרחש במהלך הדורות , ולאו דווקא את היהדות בצורתה המקורית , כפי שניתנה למשה מסיני . הנחה זאת הביאה את גייגר לעסוק במחקר היסטורי של היהדות כדי לזהות אילו מצוות הן עיקר היהדות , ולכן יש להן חשיבות גם בעידן המודרני , ואילו מצוות נוספו ליהדות במהלך ההיסטוריה , ועל כן הן בבחינת טפל ואפשר לדעתו לבטלן . לפי גייגר , המחקר ההיסטורי מלמד שהמצוות התפתחו ביהדות בתוך הקשרים היסטוריים מסוימים ( לדוגמה : המאבק שניטש בין הצדוקים לבין הפרושים בתקופת בית שני , שינה את המצוות הקשורות לעבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים . ( בהתאם לתפיסה ההיסטורית הזאת בחר גייגר להשמיט מסידור התפילה שחיבר עבור בני קהילתו תכנים שנתפסו בעיניו לא רלוונטיים לתקופה המודרנית ( למשל , את התקווה לחידוש עבודת הקורבנות , ואת השאיפה לשיבת ציון . ( ועם זאת , בקהילות שגייגר כיהן בהן כרב נוהלה התפילה כמעט כולה בעברית , מתוך הכרה במטען ההיסטורי שהיא נושאת . גייגר גם טען שהעיקר ביהדות הוא הערכים הכלל-אנושיים , האוניברסליים , המתאימים לכל אדם ולכל קבוצה חברתית . ערכים אלה , הכוללים צווי מוסר כגון " לא תרצח" ו"לא תגנוב , " הם לדעתו היסודות העיקריים בדת , ואין לשנותם . אבל את מערכת המנהגים והמצוות הקשורים לאירועים היסטוריים כגון השבת והחגים , המיוחדים ליהודים והמבחינים בינם לבין הסביבה , אפשר לדעתו לשנות . גייגר פעל למיסודה של התנועה הרפורמית והשתתף בכינוסן של ועידות שבהן עוצבה דמותה . הוועידות נערכו בשנות הארבעים של המאה 19-ה ועסקו בסדרי התפילה ובדפוסי שמירת השבת וכן בניהול הקהילות . נושא אחר שנדון בוועידות היה נישואי התערובת . גייגר שלל נישואי תערובת , אך תמך בהקלת תהליך הגיור של בן הזוג או של בת הזוג הלא יהודים . הוא גם שלל את המרת הדת מטעמי נוחות וראה בה ביטוי של חוסר כבוד ליהדות . חקר היהדות על פי אברהם גייגר , 1835 לא ניוושע מהינתקות אלימה וגסה מהעבר ומהמסורת , אלא בעזרת מחקר קפדני של אמרותיה העמוקות . [ ... ] לא כול שנמסר לנו מקודמינו הגיע להם מקדמת-דנא . במשך הזמן ובהתאם לנסיבות הרכיבו על העץ הישן רכיב חדש ולשרשרת המסורת הוסיפו חוליה זו או אחרת . עתה משהענף החדש נצמד אל העץ כספחת , והחוליה החדשה סיבכה את השרשרת , חושבים חסרי-תבונה כי כך היה מעולם . . [ ... ] ויש מי שחי רק בהווה ויחשוב כי כל פרט קטן הוא חיוני , וכול מי שישלח ידו אל הקודש כפי שהוא היום - מקצץ בנטיעות . אלא שהאמת תצא לאור ולאט-לאט יתקבצו בני-בינה תחת דגלה של אותה ביקורת היסטורית , המבררת וממיינת . [ ... ] אברהם גייגר , מובא אצל : מיכאל מאיר ( עורך , ( אברהם גייגר - מבחר כתביו על התיקונים בדת , עמ' 2-1 . 1 נסחו בלשונכם את הטענה המרכזית של אברהם גייגר בקטע המקור , וכתבו את הנימוקים שהוא מבסס עליהם את טענתו . . 2 במה מנוגדת תפיסתו של גייגר לאמונה היהודית המסורתית ? נמקו . . 3 זהו בדברי גייגר רעיונות המושפעים מתנועת ההשכלה היהודית . . 4 מהו הקשר בין מחקר אקדמי לרפורמה בהלכה , לפי גייגר ? אברהם גייגר - ( 1874–1810 ) מחשובי המנהיגים של תנועת הרפורמה . למד באוניברסיטה לשונות המזרח ויוונית , וקיבל תואר דוקטור על מחקרו בנושא : " מה קיבל מוחמד מהיהדות . " ? ערך כתב עת שעסק בשאלת התיקונים בדת והוציא לאור סידור ובו תפילות המביעות את תפיסות העולם של תנועת הרפורמה . במסגרת מחקריו התעמת גייגר עם מלומדים נוצרים בשאלות הנוגעות לתקופת בית שני ולמקורות הנצרות העתיקה .
|
|