|
|
עמוד:252
על תנועת ההשכלה והנשים היהודיות בדומה לתנועת הנאורות באירופה ( עמ' , ( 33 גם יחסה של תנועת ההשכלה היהודית לנשים התאפיין בסתירה פנימית . אף שהשוויון היה ערך מרכזי בתנועת הנאורות , רוב הוגי הנאורות לא קיבלו את הרעיון שהאישה שקולה ביכולותיה לגבר . לדעת חוקרים , עמדה דומה אפיינה גם את רוב המשכילים היהודיים , אשר הביעו ביקורת חריפה כלפי בנות קהילתם , תוך התייחסות לבורותן , לאמונותיהן הטפלות ועוד . אמנם המשכילים היהודים הקימו בתי ספר לבנות ( עמ' ( 251 , 250 והם ראו בנשים חלק מקהל היעד של כתביהם , אך למעשה השפעתם על דרכי החשיבה ועל אופני ההתנהגות של הנשים היהודיות בנות דורם הייתה מוגבלת . חשיפתן של הנשים היהודיות למודרנה בכלל , ולרעיונות ההשכלה בפרט , התרחשה גם ללא תיווך מצד הגברים היהודים המשכילים , אך גם ללא התנגדות מצד רבני הקהילות וראשיהן . הרבנים הפנו את תשומת לבם ואת מאמציהם למניעת הפצת רעיונות ההשכלה בקרב הגברים בני הקהילה , אך הנשים זכו לחופש יחסי להרחיב את ידיעותיהן ואת השכלתן . הנשים היהודיות נחשפו לרעיונות ההשכלה ולמודרנה בדרכים שונות . החינוך היהודי המסורתי דאג להעניק לבנות כישורי קריאה בסיסיים באלף-בית העברי כדי שיוכלו להתפלל . כך יכלו הנשים לקרוא ביידיש שנכתבה באותיות עבריות ובה נכתב מגוון רחב של חיבורים , בהם חיבורים בעלי אופי משכילי . משפחות עשירות ומבוססות שכרו לבנותיהן מורים אשר לימדו אותן שפות אירופיות , והיו מקרים שבהם נשכרו גם מורים לעברית . הקריאה ורכישת השפות היו מן האמצעים המרכזיים שבעזרתם יכלו הנשים היהודיות להתוודע אל הרעיונות החדשים . דרך נוספת הייתה היחשפותן של הנשים לתרבות של החברה הסובבת - תופעה שהלכה וגברה במהלך המאות 18-ה וה . 19- מידת החשיפה הייתה תלויה במקומות מגוריהן : במרכז אירופה ובמערבה היא הייתה מוקדמת יותר ובשיעור גבוה יותר בהשוואה לזו שהייתה במזרח אירופה . ההיחשפות לרעיונות ההשכלה הביאה במקרים רבים לשינויים באופן מחשבתן ובדרכי התנהגותן של הנשים היהודיות . השינויים באו לידי ביטוי ביחסים בתוך המשפחה הגרעינית , בעיסוקיהן של הנשים וגם בתפקודן בתוך הקהילה . נשים יהודיות החלו לאמץ לעצמן דפוסי התנהגות מודרניים , ואלה לא התקבלו בעין יפה הן על ידי הגורמים המסורתיים בחברה היהודית והן על ידי הגברים המשכילים . עם זאת , ידוע על נשים בודדות שזכו להכרה של חברים בתנועת ההשכלה . ביניהן אפשר להזכיר את מרים מרקל-מוזסזון ואת טויבה סג"ל , אשר אף צורפו ל"רפובליקה הספרותית" ( עמ' ( 25 של המשכילים היהודיים , ואולם יש לראות בהן "יוצאות מהכלל שאינן מלמדות על הכלל . " כי"ח מקימה בתי ספר יהודיים מודרניים בארצות האסלאם רעיונות ההשכלה היהודית הגיעו גם לארצות האסלאם . ארגונים יהודיים אירופיים , ובראשם כי ) ח" עמ' , ( 302 הקימו בתי ספר במטרה לתרום להתפתחותם התרבותית של היהודים בארצות האסלאם . בדרך זאת הם קיוו להביא גם לשיפור במעמדם המשפטי של היהודים . בית הספר הראשון של כי"ח קם בשנת 1862 בעיר תטואן במרוקו , ובעקבותיו הוקמו 1864-ב בתי ספר של כי"ח בדמשק , בבגדד ובקהילות אחרות במזרח . בארץ ישראל הקים כי"ח 1870-ב את בית הספר החקלאי מקווה ישראל . בבתי הספר של כי"ח היו חידושים רבים לעומת מסגרות החינוך המסורתי : חלוקה לכיתות לפי גיל התלמידים ויכולותיהם הלימודיות ; הכנסת אמצעי למידה כגון לוח , ספרים ומחברות ; שיפור בתנאי הכיתה , כולל שולחן וכיסא לכל תלמיד ; העסקת מורים משכילים ומוסמכים להוראה . גם בנות למדו בבתי הספר של כי"ח . החידוש המרכזי היה בנושאי הלימוד : ספרות , היסטוריה וגאוגרפיה של צרפת , חשבון , שפות אירופיות , ושאר נושאים שנחשבו הכרחיים להשתלבות בעולם המודרני . אמנם גם לימודי יהדות ומקצועות הקודש שולבו בתכנית
|
|