עמוד:250

תכניותיהם של המשכילים בברלין לשינוי מסגרות החינוך היהודי המסורתי לא כללו מלכתחילה התייחסות מיוחדת לחינוך הבנות , ובתי הספר המודרניים הראשונים נועדו לבנים בלבד . הבנות למדו בדרך כלל קרוא וכתוב ב"חדר" שנועד לבנות , והיו בנות שלמדו ב"חדרים" עם הבנים . במשפחות של סוחרים אמידים , בנקאים או משכילים , נהגו להעניק לבנות חינוך אירופי מידי מורים פרטיים , חלקם סטודנטים ומשכילים צעירים . חינוך זה כלל לימוד השפה הגרמנית והצרפתית ולעתים גם איטלקית , שיעורי מוזיקה , ציור וריקוד , כפי שהיה מקובל במשפחות מהמעמד הבורגני האירופי . בית הספר הראשון לבנות נוסד 1798-ב בהמבורג - המוסד להוראה ולעבודה . הוא היה מיועד לתלמידות ממשפחות עניות , שלמדו בו מלאכת יד ומקצועות יסוד כמו קריאה , כתיבה , חשבון וציור , תפילה ומעט יהדות . בראשית המאה 19-ה קמו גם בערים אחרות בגרמניה בתי ספר לבנות , שהיו מיועדים בעיקר לבנות ממשפחות מעוטות יכולת . בבתי הספר האלה הבנות הוכשרו לתפקידן כאימהות וכעקרות בית או למדו מקצוע ומעט לימודי יהדות . המשכילים במזרח אירופה פועלים לתיקון החינוך היהודי בעידוד השלטונות כמו עמיתיהם במערב אירופה , כך גם המשכילים היהודים במזרח אירופה ראו עצמם כמי שיובילו את החברה היהודית לעתיד טוב יותר , וזאת על אף שמספרם בראשית המאה 19-ה היה קטן . דמות החברה היהודית שהם ראו לנגד עיניהם לא הייתה של יהודים מתבוללים אלא של יהודים מתוקנים - יהודים הנוטלים חלק בחיים הפוליטיים , החברתיים והתרבותיים של תקופתם , אך אינם מוותרים על זהותם היהודית . את אופיו של השילוב הזה ביטא המשורר יהודה ליב גורדון , יל"ג , בקריאה : " היה אדם בצאתך ויהודי באהלך . " ברוח הקריאה הזאת למדו המשכילים רוסית כשפת המדינה ואימצו את הגרמנית כשפת התרבות , וחלקם אף החליפו את שמותיהם לשמות גרמניים . את ההשתלבות של היהודים במדינה קיוו המשכילים במזרח אירופה לקדם באמצעות שינויים בחינוך . לכן מאבקם ב"חדר" וב"מלמדים" מילא תפקיד מרכזי בעיצוב דרכי הפעולה שלהם . בכתביהם חזרו המשכילים ותיארו את המציאות החינוכית ב"חדר" כעומדת בניגוד מוחלט לחינוך האידאלי שתיארו הוגים כמו ז'אן ז'אק רוסו ( עמ' : ( 29 המרחב הפיזי קטן מדי וחסר אסתטיקה , וקיים פער גילים באוכלוסיית התלמידים . נוסף על כך הם מתחו ביקורת חריפה על צמצום תוכני הלימוד לספרות התורנית , על רמתם של המלמדים ועל שיטות ההוראה . בהשפעת התפיסה הזאת נוסד בווילנה 1808-ב בית ספר מודרני לילדים יהודים תוך שיתוף פעולה בין קבוצת פרופסורים פולנים מהאוניברסיטה המקומית ובין כמה משכילים יהודים מקומיים . המוסד אמנם נסגר מחוסר תקציב כעבור חודשים אחדים , אולם מספר המתדפקים על דלתו מלמד שבקרב חלק בחברה היהודית במזרח אירופה היה קיים רצון לשינוי . בעקבות זאת הוקמו בראשית המאה 19-ה בתי ספר חדשים במזרח אירופה : מוורשה שבמערב ועד ויטבסק שבמזרח , ומאודסה שבדרום ועד ריגה שבצפון . בבתי הספר המודרניים נחשפו התלמידים היהודים לרעיונות ההשכלה והחלה להתגבש סביבם קהילת משכילים שכללה , נוסף על התלמידים והתלמידות שלמדו בהם , גם את יהודה ליב גורדון , יל - ( 1892-1830 ) ג" משורר ומספר משכיל עברי ברוסיה . יצירתו כוללת בין השאר שירים מקוריים ומתורגמים , משלים , פיליטונים , סיפורים ומאמרי מחקר וביקורת . דגל בהשתלבות היהודים במדינה הרוסית תוך שמירה על ייחודם הדתי-תרבותי . כמו המשכילים האחרים סבר ששינוי בתחום החינוך יוביל לשילוב היהודים בחיי המדינה ולשיפור מצבם . יל"ג היה משורר-לוחם וראה בשירתו כלי להפצת רעיונות ההשכלה ולמאבק לתיקון המציאות החברתית והתרבותית .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר