|
|
עמוד:249
מתוך "דברי שלום ואמת 1782 , " והנה לחנך נערי בני ישראל על הסדר הנכון ( בדרך הנכונה , ( יחלק לשתי מחלקות ( החינוך נחלק לשני חלקים . ( המחלקות האחת היא ללמדו תורת האדם , והן הדברים שבעבורן בעליהן ראויין להקרא בשם אדם , כי הנעדר מהם כמעט שלא יאות לו התאר הזה , . [ ... ] והמחלקות השניה היא ללמדו תורת , 'ה שהן חוקי האלוהים ותורותיו . [ ... ] ובכלל תורת האדם הן הידיעות הנימוסיות , דרכי המוסר והמדות הטובות [ ... ] ולכלכל דבריו בדברי חן ולשון צחות ( להציג בשפה בהירה ויפה , ( שדברים אלו ודומיהן נטועים בדעתו של אדם , . [ ... ] וכן לדעת קורות הדורות ( היסטאריע ) ( היסטוריה ) וצורת הארצות והימים ( גיאוגראפיא ) ( גאוגרפיה [ ... ] , ( וכן [ ... ] חכמת המספר ( אריטמעטיא ) ( חשבון , ( וחכמת המדידה ( גיאומעטריא ) ( גאומטריה , ( וחכמת תכונת השמים ( אסטראנאמיא ) ( אסטרונומיה , ( וחכמת הכרת הצמחים ( בוטניקה ) וחכמת הניתוח , וחכמת הרפואה וכו . ' שכולם בכוח האדם ללמדם . נפתלי הרץ ווייזל , דברי שלום ואמת , פרק א . 1 מה משותף למקצועות הנכללים בתורת האדם לפי קטע המקור ? ומה מאפיין אותם , לדעת הכותב ? . 2 כיצד מנמק וייזל את הצורך בלימוד תורת האדם ? האם אתם מסכימים עם קביעה זאת ? נמקו . . 3 האם חלוקה זאת מתאימה לחלוקת מקצועות הלימוד המקובלת כיום ? הסבירו את תשובתכם . המשכילים במרכז אירופה ובמערבה מקימים בתי ספר יהודיים מודרניים לבנים ולבנות בתי הספר הראשונים שרעיונות ההשכלה יושמו בהם נוסדו במערב אירופה כבר בסוף המאה 1778-ב . 18-ה קם בברלין בית ספר של חברת חינוך נערים - בית ספר יהודי מודרני ראשון , והוא שימש דגם לבתי ספר שנוסדו בערים אחרות בגרמניה . המשכילים היהודים היו מעורבים בהקמתו של בית הספר , אך היזמים היו יהודים עשירים בקהילת ברלין , שביקשו לעודד את הפיכתם של היהודים לאזרחים מועילים . בית הספר נועד לילדי העניים , והם היו פטורים משכר לימוד . הלימודים התקיימו בשעות אחר הצהריים וכללו לימודי חול : דקדוק השפה העברית , חשבון , גאוגרפיה וגם גרמנית וצרפתית . כספר לימוד שימשה מקראה בשפה הגרמנית שחיבר דוד פרידלנדר , אחד האישים המרכזיים בהשכלת ברלין ( עמ' . ( 237 במקראה שולבו חומרים מפרי עטו של מנדלסון , כגון משלים מן התלמוד שמנדלסון תרגם לגרמנית , ותפילה שמנדלסון חיבר ובה ביקש "עשה אותנו חכמים כדי שנהיה מאושרים " . בשנותיו הראשונות זכה בית הספר של חברת חינוך נערים להצלחה יחסית . למדו בו מאות תלמידים . ואולם בטווח הארוך בית הספר לא ענה על כל היעדים שהמשכילים הציבו לעצמם : שעות הלימוד היו מצומצמות , ומספר התלמידים היה קטן מן המצופה . גם המטרה - הכשרתם של הבוגרים לעיסוק בהוראה ובפקידות - לא סיפקה את רצונם של המשכילים בשינוי מעמיק יותר בחברה היהודית . עם השנים חל שינוי בהרכב התלמידים , ובבית הספר החלו ללמוד גם תלמידים נוצרים והונהגו בו חידושים שנועדו לטשטש את ההבדלים בין התלמידים הנוצרים לבין התלמידים היהודים . לדוגמה : נערכה תפילה משותפת כללית במקום התפילה בעברית . התנגדות הקהילה למגמות אלה , וקשיים תקציביים , הביאו בסופו של דבר לסגירת בית הספר . 1825-ב דוד פרידלנדר - ( 1834-1750 ) משכיל יהודי גרמני , תלמידו וידידו של משה מנדלסון . פעל אצל השלטונות בפרוסיה למתן אמנציפציה ליהודים , ובמקביל , להרחבת השימוש בלשון הגרמנית בקרב היהודים . היה היהודי הראשון שנבחר למועצת העיר ברלין . ( 1809 ) היה גם בין מייסדי בית הספר "חינוך נערים . "
|
|