|
|
עמוד:248
המשכילים קוראים למעבר לעיסוקים כלכליים יצרניים ולתיקונים בחינוך הוגי הנאורות הבחינו בין מקצועות יצרניים כגון חקלאות , לבין מקצועות לא יצרניים כגון מסחר , עסקי תיווך ורוכלות , שאחוז היהודים שעסקו בהם היה גבוה . נוסף על כך הם ראו בעיסוק במסחר גורם לניוון מוסרי . המשכילים היהודים הפנימו תפיסות אלה וקראו לפרודוקטיביזציה של היהודים - מעבר למקצועות יצרניים כגון חקלאות ומלאכה . לשם הגשמתה של מטרה זאת הם ניסו לשלב בתכניות הלימודים מקצועות שנחשבו פרודוקטיביים . ניסיונות אלה ביטאו תפיסת עולם שייחסה לתחום החינוך חשיבות עליונה וראתה בו אמצעי לעיצוב דמות חדשה של האדם ושל החברה . בבתי הספר שהקימו המשכילים היהודים ( עמ' ( 249 הם הדגישו את חשיבותו של לימוד המקצוע , ובחיבורים שכתבו הם קראו לכלול במקצועות הלימוד גם מלאכה או חקלאות . ריב ) ל" עמ' , ( 247 לדוגמה , בספרו " תעודה בישראל , " קרא ליהודים לעזוב מקורות פרנסה כמו חכירה או הלוואה בריבית , ולעבור לחקלאות . כדי לשכנע את הציבור היהודי ליקט ריב"ל מדבריהם של חכמי ישראל בזכות עבודת האדמה ומלאכת הכפיים . הדגשה זאת של מלאכת הכפיים לא תאמה את ערכיה של החברה היהודית הבורגנית , אשר ביקשה להידמות בתחומי העיסוק לשכבה הבורגנית בחברה הסובבת . הצעה מגובשת לשינויים בחינוך היהודי התפרסמה בספרון שנשלח 1782-ב לקהילות שונות באירופה . את הספרון , שנקרא " דברי שלום ואמת , " חיבר המשכיל היהודי נפתלי הרץ וייזל בתגובה לפרסום כתב הסובלנות של הקיסר האוסטרי יוסף השני ( עמ' . ( 197 וייזל ראה בכתב הסובלנות , ובדיון הציבורי שהתחדש באותה עת בשאלת התאזרחותם של היהודים , הזדמנות לחולל מפנה ולעצב יהודי חדש - יהודי תבוני , בעל ידע תורני וידע כללי . וייזל הציע תכנית חדשה , שהבחינה בין לימודים כלליים לבין לימודים תורניים . לימודים כלליים כגון שפות , היסטוריה , גאוגרפיה ומדעים הם מקצועות המאפשרים השתלבות בחברה הסובבת , והוא כינה אותם " תורת האדם . " הלימודים התורניים כוללים את כתבי הקודש וספרות ההלכה , והוא כינה אותם בשם " תורת האלוהים . " וייזל האמין בחשיבותה של תורת האלוהים ובהיותה בעלת תוקף נצחי , אך הוא סבר שלפני שאדם יוכל להתמסר לייעודו הרוחני , עליו ללמוד קודם כול את תורת האדם ורק אחר כך את תורת האלוהים . בחוברת נוספת שפרסם טען וייזל שתורת האלוהים מצווה גם את תורת האדם . נוסף על השינוי בתכנית הלימודים קרא וייזל גם לשינויים ארגוניים , כגון ארגון כיתות על פי גיל התלמידים , העסקת מורים שקיבלו הכשרה וכתיבת ספרי לימוד חדשים . תכניתו של וייזל ערערה על תפיסת העולם של החברה היהודית המסורתית , אשר העמידה במרכז את לימוד התורה . גם דמות היהודי שחזה וייזל הייתה שונה מדמותו של היהודי המסורתי ; וייזל ראה לנגד עיניו אדם מאושר - אזרח נאמן למדינתו , המסוגל ליהנות מחייו ולהשתלב בחיי החברה והכלכלה . נפתלי הרץ וייזל - ( 1805-1725 ) נולד בעיר המבורג שבגרמניה , ובילדותו עברה משפחתו לקופנהגן . קיבל חינוך יהודי מסורתי , אך כבר בצעירותו גילה עניין בהיסטוריה , בגאוגרפיה , בטבע ובמתמטיקה . הוא החל לקרוא בספרי מדע עבריים מימי הביניים , ואף למד גרמנית וצרפתית . פרסם ספרים בתחום הדקדוק העברי והיה שותף לכתיבת הפירוש לספר ויקרא במסגרת מפעל הביאור . וייזל היה יהודי שומר מצוות , תלמיד חכם , וקריאתו ללמוד את תורת האדם הייתה בעיניו דרך לביסוס תורת . 'ה שער הספרון "דברי שלום ואמת , " ברלין , 1782 . 1 למי ייעד וייזל את הספרון ? . 2 מדוע , לדעתכם , הדגיש וייזל את מעלותיו של הקיסר ? נמקו . . 3 מה אפשר , לדעתכם , ללמוד מכך שגם "המאסף" וגם הספרון של וייזל הוקדשו לקיסרים ?
|
|