עמוד:247

המשכילים קוראים ללמוד את שפת המדינה עוד תחום שהמשכילים היהודים ייחסו לו חשיבות רבה היה השימוש בשפת המדינה ולא בשפה המיוחדת ליהודים , היידיש . הם ראו בשפת המדינה אמצעי לקידום השתלבותם של היהודים במדינה . המשכילים במערב אירופה הפנימו את הביקורת ואת הלעג של החברה האירופית על היידיש , והם ניסו להתנער מהשימוש בה . בהמרת היידיש בגרמנית הם ראו גם אמצעי להכרת תרבות הנאורות . מטרותיהם של המשכילים תאמו את עמדת השלטונות , לדוגמה : בכמה מן המדינות הגרמניות נאסר השימוש ביידיש לצורכי מסחר , והשלטונות הורו לבתי הספר שייסדו המשכילים להנחיל את השפה הגרמנית כשפת הדיבור . אבל השינוי בתחום השפה היה הדרגתי יותר מהשינוי בתחום הלבוש . במערב אירופה , גם משכילים שקראו וכתבו בגרמנית , כולל מנדלסון עצמו , הוסיפו לקיים את הקשרים עם בני משפחותיהם ביידיש . במזרח אירופה היה פער בין שפת המדינה - השפה הרוסית , ששימשה אמצעי להשתלבות בחיים הכלכליים , לבין שפת התרבות - השפה הגרמנית . השימוש בגרמנית בקרב המשכילים היהודים במזרח אירופה היה כה מקובל עד שהממשלה הרוסית קבעה אותה כשפת ההוראה בבתי הספר הממשלתיים ( עמ' . ( 202 רק לאחר המרד הפולני , , 1863-ב והתגברות מגמת הרוסיפיקציה ( עמ' , ( 204 השתנתה הגישה והוחלט לחזק את הזהות הרוסית של המדינה . גם בחברה היהודית במזרח אירופה היו שתמכו בלימוד השפה הרוסית - שפת המדינה . 1863-ב הקימו יהודים אמידים בסנט פטרבורג את " חברת מפיצי ההשכלה , " שראתה בשפה הרוסית מכשיר עיקרי להשתלבות חברתית . החברה העניקה תמיכה לכתבי עת יהודיים-רוסיים ומלגות לתלמידים יהודים בבתי הספר ובאוניברסיטאות ברוסיה . כמו כן היא מימנה פרסום של חומר חינוכי ברוסית על התרבות ועל ההיסטוריה של היהודים , ובכלל זה תרגום של חמשת חומשי התורה לרוסית . בה בעת הדגישו המשכילים היהודים במזרח אירופה את החשיבות של ידיעת השפה העברית . בספרו " תעודה בישראל" קרא המשכיל היהודי הרוסי ר' יצחק בר לוינזון , ריב"ל להפוך את השפה העברית לשפת התרבות . ריב"ל ומשכילים אחרים במזרח אירופה ראו בשימוש בשפה העברית חיץ הניצב לפני האפשרות להיטמע בחברה הרוסית . עם זאת , מתוך רצון למצוא אוזן קשבת בקרב היהודים , הם לא נמנעו מלהשתמש ביידיש - שפת ההמונים היהודית - ולפרסם בה את רעיונותיהם . ריב"ל קורא ללמוד את השפה העברית ואיך לא יבוש איש אשר בשם עברי יכונה ונעדרה ממנו ידיעת לשון עברית ! ובפרט אם הוא מיקירי אמתנו וחכם הדור ( ב' הפכים בנושא אחד - (!! כי ידבר את חכמי הנוצרים השלמים היודעים לשון הקדש בתכלית השלמות , וכאשר יהי נשאל על איזה ענין ממקראי הקדש , כגון הסתעפות הדורות , או קורות ימי קדם , או בפרושי המלות ודקדוקן , או בתפארת מליצתם , וכדומה . והוא יפער כנער פיו , מבלי לדעת להשיב אותו דבר - הלא בוז יבזוהו , חרוף יחרפוהו . גם אנחנו , כל העדה הישראלית , נהיה על ידו לדראון וחרפה . [ ... ] יצחק בער לעווינזאהן , תעודה בישראל , עמ' 16 . 1 במה מנמק ריב"ל את חובת לימוד הלשון העברית ? . 2 לאילו תכונות מנוגדות רומז הביטוי "ב' הפכים בנושא אחד ? " ר' יצחק בר לוינזון , ריב ( 1860-1788 ) ל" משכיל יהודי יליד מערב אוקראינה . בבגרותו עבר לגליציה ושם התיידד עם ראשי המשכילים והוציא לאור את חיבוריו הראשונים , ובהם ספר לימוד השפה הרוסית ליהודים . כתב ספרים שבהם ניסה לשכנע את הקהילות במזרח אירופה לאמץ את ערכי תנועת ההשכלה ולצדם ספרים להגנה על היהדות , ובפרט על התלמוד והשולחן ערוך , מפני התקפות של מיסיונרים נוצרים ויהודים מומרים .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר