|
|
עמוד:241
מנדלסון קרא לשליטי המדינות לדון את האזרחים לפי מעשיהם בלבד , ולא לפי אמונותיהם . תפיסה זאת תאמה לא רק את עקרון הסובלנות הדתית , אלא גם את התפיסה המדינית האבסולוטית , המתאפיינת בריכוזיות השלטון ( עמ' . ( 10 הקריאה לצמצם את כוחו של הממסד הדתי כוונה גם כלפי הנהגת הקהילה היהודית . מנדלסון חזר על השקפתו כי לפי היהדות תפקידה של ההנהגה הדתית איננו לכפות על האדם דעות והשקפות אלא רק להשגיח על קיום המצוות והמעשים . מנדלסון סבר כי ביהדות , בשונה מן הנצרות - אין משקל מכריע למכלול מחייב של אמונות ודעות אלא בראש ובראשונה למצוות המעשיות ולהלכה , וכי האמונה היהודית אינה מושגת על ידי כפייה . הוא הבחין בין עיקרי האמונה , שכל יהודי חייב להאמין בהם בתנאי שהם עומדים במבחן השכל , לבין החובה לקיים מצוות , שיש לה תוקף מוחלט , גם מבלי להבין את מטרתן של המצוות . מנדלסון סבר כי הנאמנות למצוות מחייבת את כלל היהודים , וכי היא עולה בקנה אחד עם הנאמנות לעקרון הסובלנות הדתית . מנדלסון תומך בשילובם של היהודים בחיי המדינה שאלת הסובלנות הדתית בכלל , והסובלנות כלפי היהודים בפרט , הועמדה לפני מבחן מעשי . 1781-ב התפרסם הספר " על תיקונם האזרחי של היהודים , " שהעמיד את שילובם של היהודים בחיי המדינה כמקרה מבחן לרעיונות הנאורות . את הספר כתב המשכיל הגרמני כריסטיאן וילהלם פון דוהם , שהיה פקיד בכיר בממשלה ואחד מידידיו של מנדלסון . לפי דוהם , התכונות השליליות שדבקו ביהודים הן תוצאה של מדיניות אפליה ארוכת שנים . הוא סבר כי מדיניות סובלנית כלפי היהודים תעודד את היווצרותו של יהודי חדש - יהודי המנהל את אורח חייו בהתאם לערכי הנאורות . ספרו של דוהם הצית פולמוס חריף , שהשתתפו בו כמרים , משפטנים ופרופסורים וגם משכילים יהודים . היו שהציעו ליהודים להתאזרח תמורת ויתור על חוקי הדת , והיו אחרים , כמו דוהם , שקראו לפתיחת שערי החברה לפני היהודים ללא תנאים מוקדמים . בניגוד לעמדה שביטא מנדלסון בספרו " ירושלים , " דוהם אף הציע לשמר את האוטונומיה הקהילתית שהיהודים נהנו ממנה , ולהשאיר בידי הרבנים סמכויות ענישה . מנדלסון תמך בעמדתו של דוהם בנוגע לשילובם של היהודים במדינה , אך דחה את החשש שהביע דוהם כי בעקבות צעד כזה תוצף המדינה באזרחים שאינם מביאים לה תועלת כלכלית . מנדלסון חלק על הדימוי השלילי שדבק במסחר כמקצוע לא יצרני . הוא טען כי תרומתו של הסוחר למדינה היא עצומה , וכי הוא " יוצר בעצם הרבה יותר מן הפועל ובעל המלאכה המקים רעש גדול . " לפי מנדלסון , ראוי לקבל את היהודים כפי שהם , ואין לדרוש מהם לשנות את אורחות חייהם או את עיסוקיהם כתנאי לקבלתם כאזרחים שווים בחברה . עמדתו של מנדלסון בשאלת השוויון האזרחי ואתם , רעים ואחים אהובים ! אתם המחזיקים בתורת ישו ( הנוצרים , ( הירע בעיניכם כי נוהגים אנחנו כאשר נהג מיסד דתכם בכבודו ובעצמו ?[ ... ] התאמרו כי אינכם יכולים לאהוב אותנו אהבת אחים , להתאחד עמנו אחדות אזרחית , כל עוד אנו נבדלים מכם הבדל חיצוני בחוק הדתי , איננו אוכלים עמכם , איננו מתחתנים בכם , מה שמיסד דתכם בעצמו לא היה עושה ולנו לא היה מתיר ? - אם באמת זוהי השקפתכם - [ ... ] אם אין האחדות האזרחית יכולה להתקיים אלא אם נסור מדרך התורה , שלדעתנו עדיין היא חובה עלינו , הרינו רואים , למגנת לב ( לצערנו , ( חובה לעצמנו להודיע בגלוי : מוטב לנו למחול על האחדות האזרחית ; ומה שכתב אוהבהאדם דוהם , לשוא כתב ; וישאר נא הכול כמו שהוא . [ ... ] לא בידנו לותר בדבר הזה ; אבל בידנו , אם אנשים כשרים אנחנו , לאהוב אתכם בכל זאת אהבת-אחים , ולבקש מכם בקשת-אחים כי תקלו מעלינו את סבלותינו כפי יכלתכם . אם לא כאחים ואזרחים כמוכם , נהיה נא בעיניכם לפחות כאנשים ותושבים עמכם בארץ . הורו לנו דרכים ותנו אמצעים בידינו , שנוכל להעשות אנשים יותר טובים ותושבים יותר טובים , . [ ... ] והניחו לנו ליהנות מזכויות האדם כל כמה שמרשים הזמן והמסבות . לנטות מתוך תורתנו אין אנו יכולים במצפון טהור , ומה יתנו ומה יוסיפו לכם אזרחים בלי מצפון ? משה מנדלסון , בתוך : כתבי משה מנדלסזון , ספר ראשון , עמ' 139 . 1 על פי המכתב , מהן דרישות הנוצרים ממנדלסזון ? באיזה נימוק מנדלסון דוחה אותן ? . 2 אילו מעקרונות הנאורות באים לידי ביטוי בדבריו של מנדלסזון ?
|
|