|
|
עמוד:240
הגרמנית , וזאת על חשבון לימוד התורה . ולכן , גם אם מטרתו של מנדלסון הייתה טובה , הוא חשש שמא תוצאת הלימוד בעזרת התרגום תהיה שלילית . עוד ביקר הרב לנדא את מנדלסון על כך שלא הדפיס על ספרו הסכמות של רבנים , כפי שהיה מקובל בחברה היהודית , ומנדלסון הזדרז להביע התנצלות על כך . רבנים אחרים , כגון הרב רפאל זיסקינד הכהן , רבן של קהילות אה – ו" אלטונה , המבורג וואנסבק בגרמניה - לא הבחינו בין הביאור לבין התרגום , ועוד טרם יצא לאור החומש הראשון הם שקלו להחרים אותו ולאסור את הקריאה בו . אף על פי שמנדלסון הצהיר כי בבעיות פרשניות הוא הכריע תמיד לצד המסורת , הם ראו ב"הביאור" צעד נוסף בהתקרבותם של היהודים לתרבות של החברה הסובבת ולהתרחקותם מהמסורת היהודית . מטרתו של מפעל הביאור ומאז [ תורגמה התורה לשפות זרות במהלך ההיסטוריה ] ועד עתה אין איש שם על לב לתקן המעוות , ולתרגם את התורה הקדושה בלשון המתוקן הנהוג ומורגל בדורנו , וילדי בני ישראל אשר להם לב להבין אמרי בינה ישוטטו לבקש את דבר ה' מעל ההעתקות ( תרגומים של ) חכמי נוצרים . [ ... ] אמנם הדרך ההוא אשר דרכו בו רבים מבני עמנו , הוא רב המוקש והמכשול למועדי רגל , ורעה גדולה יצאה משם . כי המתרגמים הנוצרים אחרי שאין בידם קבלת חז"ל , ואינם שומעין אל דברי המסורה ( רשימה של הערות וסימנים שנועדה לקבוע את הנוסח המדויק של המקרא ) , [ ... ] והם מוסיפים וגורעים ומשנים בתורת ה' לא לבד הנקודות והטעמים , כי אם לפעמים גם את האותיות והתיבות [ ... ] כפי מחשבות לבם והשגתם ( הבנתם . [ ... ] , ( אף לא יקבלו את דברי התורה לשמור ולעשות את כל הכתוב שם , ) א"כ כי אם ) כמו ספר דברי הימים , לדעת את הקורות בימי קדם . ולהבין בדרכי ההשגחה וההנהגה העליונה בכל דור ודור , . [ ... ] ואולם אם יתכן זה לחכמי העמים ותלמידיהם לנו בית ישראל לא יתכן , כי לנו התורה הזאת מורשה , לא אל התועלת הנזכר לבד כי אם לדעת את המצוה אשר צונו ה' [ ... ] והיא חיינו ואורך ימינו . משה מנדלסזון , "אור לנתיבה , " ההקדמה לספר נתיבות השלום . 1 מהי , לפי מנדלסון , הבעיה הקיימת בתרגומים הנוצריים לתורה ? . 2 מה אפשר ללמוד מהביקורת של מנדלסון על התרגומים הנוצריים על יחסו לתורה ? . 3 במכתב אל ידיד נוצרי הסביר מנדלסון כי "הביאור" הוא "הצעד הראשון אל התרבות . " האם לדעתכם דברים אלה עומדים בסתירה לדבריו בהקדמה ? נמקו . מנדלסון קורא לצמצם את כוחו של הממסד הדתי בין מנדלסון לבין חלק מהרבנים התגלעו חילוקי דעות גם על רקע השקפותיו של מנדלסון בתחום סמכויותיה של ההנהגה הדתית . בשנת 3-כ , 1783 שנים לפני מותו , פרסם מנדלסון את הספר " ירושלים , " שכותרת המשנה שלו הייתה " על שלטון דתי ועל יהדות . " בספרו ביטא מנדלסון את דעתו כי יש לשלול מההנהגה הדתית העומדת בראש כל אחת מהדתות את הסמכות לכפות משמעת על המאמינים . לפי מנדלסון יש לתת סמכויות ענישה רק בידי המדינה . המדינה רשאית ואף חייבת להעניש אזרחים שאינם מקיימים את חוקיה ( משום שהם פוגעים בסדר הציבורי , ( אבל אסור לה להתערב באמונותיו ( משום שמדובר בזכות השמורה לכל אדם . ( באדיבות הספרייה הלאומית www . nli . org . il דף מתוך "הביאור" לבראשית א , ברלין , חקמג" . 1 תארו מה כולל דף מתוך הביאור . . 2 אילו ערכים ייצג לדעתכם מפעל הביאור - ערכי המסורת או ערכי ההשכלה ? נמקו . . 3 האם , לדעתכם , הייתה ההתנגדות לביאור מוצדקת ?
|
|