|
|
עמוד:238
באורח חייו הקפיד מנדלסון על שמירת המצוות , ובהגותו עמל קשות להסביר את משמעותן ואת חשיבותן לקיום היהודי בפרט ולקיום האנושי בכלל . בכתביו הוא הצהיר שהוא מאמין באמונה שלמה בקיום הבורא , בתורה מן השמים ובסמכות חז"ל , וכי הוא מוכן לוותר על זכויות אזרחיות אם קבלתן מותנית באי-קיום מצוות היהדות . בביתם קיימו מנדלסון ובני משפחתו את מנהגי המסורת היהודית , ושמרו על שבתות וחגים . במהלך השבוע אירח מנדלסון רבים מידידיו הנוצרים , והם נהגו לקיים דיונים פילוסופיים מעמיקים . בערבי שבת ובחגים , לעומת זאת , נמנו עם אורחיו בעיקר בני משפחה וחברים יהודים , והם נהגו לשוחח על פרשת השבוע , על ספרים עבריים ועל מצבם של היהודים במדינה . המשכילים היהודים במערב אירופה מוציאים לאור כתבי עת ברוח הנאורות בימיו של מנדלסון היו המשכילים רק קבוצה קטנה בחברה היהודית , ולא הייתה עדיין תנועת השכלה יהודית . חוקרים מעריכים כי מספרם של המשכילים היהודים הפעילים , ללא התומכים בהם או המזדהים עמם , היה באותה עת 200-כ איש בכל רחבי גרמניה ומחוצה לה . אף על פי כן , המשכילים היהודים במערב אירופה ראו עצמם כחיל חלוץ הנושא שליחות תרבותית וחברתית , והם ביקשו להפיץ את ערכי הנאורות בחברה היהודית . תודעת השליחות היא שהניעה את מנדלסון , בשיתוף משכיל נוסף , טוביה בוק , להוציא לאור ( 1755-ב ) כתב עת בעברית בשם " קהלת מוסר . " באמצעות כתב העת הם ביקשו לגייס תומכים לערכי הנאורות , לדוגמה , הם הדגישו את החשיבות שביציאה אל המרחבים ואל חיק הטבע . כדי לסייע בהפנמת הרעיון הם השתמשו במושגים הלקוחים מהעולם היהודי , ולכן הם הציגו את ההתענגות על יפי הבריאה כדרך לעבודת . 'ה כתב העת ביטא את ערכי הנאורות גם בסגנונו : דברי המוסר לוו בהבטחה לעולם חדש , טוב יותר , ולא בהטלת פחד מפני העונשים הצפויים לאדם החוטא . עוד נושא שכתב העת עסק בו היה הזנחתה של השפה העברית . באותה עת רוב היהודים דיברו יידיש , והמשכילים שבהם דיברו גרמנית . כתב העת לא התיימר להפוך את העברית לשפת הדיבור של היהודים , אלא קרא לעודד את מחקר הלשון ואת לימוד הדקדוק העברי . החשיבות העליונה שייחסו המשכילים לשימוש בלשון עברית צחה וללימוד הדקדוק העברי הושפעה מההשקפה שרווחה באותה תקופה , שלפיה האסתטיקה משפיעה על נפש האדם . הם קראו גם להרחיב את השימוש בשפה העברית בספרות יפה ובשירה , ולא רק בספרות התורנית . אורח החיים של משפחת מנדלסון , 1777 קטעים מתוך מכתב שנשלח אל משה מנדלסון על ידי אשתו , פרומט מנדלסון , בעת ששהה בעיר אחרת . ב"ה , בערלין , עש ] ק" ערב שבת קודש ג"י , [ תמוז תקל [ . ] ז" למשה היקר שלום ! אני מקווה שתקבל את מכתבי כשאתה בקנינגסברג , שמח וטוב לב . [ ... ] בערב שבו נסעת מאתנו מצאתי פגם בכל , התקוטטתי עם כל יושבי הבית , עד שלבסוף בא מאיר ורבורג , . [ ... ] הזמנתי אותו לסעוד אתנו . [ ... ] לאחר הסעודה ניגנה ברענדל ( בתם של פרומט ומשה מנדלסון ) לפנינו בפסנתר במשך כשעה . [ ... ] ביום חמישי [ ... ] אחר הצהריים הגיע מר לסינג ( ידיד נוצרי ) ולקח אותי ואת ברענדל ואת רייקל ( עוד בת למשפחת מנדלסון ) עמו לקפה אצל רעייתו . [ ... ] שתינו קפה וריכלנו על הלהקה הצרפתית והלהקה הגרמנית . [ ... ] אחרי הקפה אנו הנשים הפתיות הלכנו לקומדיה הצרפתית והגברים הלכו ללהקה הגרמנית . [ ... ] והמצחיק הוא שכולנו נהנינו . אני אפילו אעשה מאמץ ללכת לשם עם הילדים ואני מאוד מאמינה שזה יועיל מאוד לילדינו . ברענדל הבינה את עלילת הקומדיה ורייקל תעשה עכשיו מאמץ ללמוד ולהבין ולפחות היום היא יושבת כשספר צרפתית בידיה . [ ... ] אמי ) י"ת תאריך ימיה ) מברכת בידידות אותך משה היקר שלי , ואת ר' בנימין . ברך גם את ר' זליגמן ואת רעייתו . כל ידידיך הטובים מוסרים לך ברכה . איני יכולה לנקוב בשמות כולם , תקצר לכך היריעה . אברהם שלנו , שיחיה , וינטה ( ילדיו של מנלדסון ) מצבם , ברוך השם , שפיר . מובא בתוך : תרבות ההשכלה - "הגות ואמנות באירופה של המאה , " 18-ה עמ' 34-33 . 1 אילו פרטים במכתב מעידים על הקשר של מנדלסון לתרבות היהודית ? . 2 אילו פרטים במכתב מעידים על הקשר של מנדלסון לתרבות האירופית ? . 3 המכתב כתוב במקור ביידיש . מה אפשר ללמוד מכך שבביתו של מנדלסון דברו בשפה זו ?
|
|