עמוד:235

הרבנים שעסקו בתחומי ידע כלליים לא ראו עצמם כמחדשים אלא כמי שבאים להחזיר לחברה היהודית את העיסוק במדע ובפילוסופיה , שהיה מקובל בקרב החכמים בימי הביניים ובתקופת הרנסנס . הם גם סברו כי אין זה ראוי שתלמידי חכמים יפגרו בידיעותיהם אחר המלומדים הנוצרים בני תקופתם . ( מניע זה מופיע אצל הרב עמדן , אשר ראה בידע המדעי אמצעי להעלות את כבודם של היהודים בעיני העמים ולהביא לידי כך שלא יראו בהם נבערים מדעת ( . בהתאם לגישה זאת למדו הרבנים והכירו את הספרות המדעית בת זמנם . הם תרגמו חיבורים מדעיים לעברית ואף כתבו בעצמם ספרים בנושאים שאינם הלכתיים : מבואות לאריתמטיקה ולאלגברה , מאמרים על מדע פופולרי , מילונים עבריים או חיבורים על תורת הלשון העברית ודקדוקה . הספרים נדפסו באותם בתי דפוס שפרסמו ספרות רבנית , ורבים מהם זכו לקבל הסכמה של רבנים נודעים . חלק ממחברי הספרים ראו בעיסוק בתחומים הכלליים רק אמצעי להבנה נכונה יותר של התנ"ך והתלמוד . לדוגמה : הרב ישראל מזמושץ' כתב ספר בשם " נצח ישראל" על סוגיות אסטרונומיות וגאומטריות בתלמוד ועל השימוש בידע בתחומי המדע לפתרון קושיות בתלמוד . היו שייחסו לרכישת הידע הכללי משמעות דתית או מעשית , למשל : הם סברו כי בעזרת הידע המדעי אפשר להבין את החוקיות שהעולם מתנהל לפיה או לסייע לבני האדם . אבל היו גם שביטאו צמא לידע כתכלית בפני עצמה . המניעים והמטרות בלימודי האסטרונומיה רפאל לוי סגל מהנובר ( 1779-1685 ) היה מתמטיקאי ואסטרונום יהודי . הספר , שנדפס באמסטרדם , 1756-ב עוסק באסטרונומיה ונועד להבהיר את הלכות קידוש החודש של הרמב . ם" הנה אנחנו זרע קודש בני אברהם יצחק ויעקב המחזיקים ברית אלקינו ודבקים בו ובתורתו יאות שתהיה כונתינו ( כוונתנו ) בידיעת תכונת גלגלי השמים ומצבם ( אסטרונומיה ) [ ... ] כדי להשכיל מתוך כך ולהבין גדולת מעלת יוצרם ומנהיגם ועומק חכמתו . [ ... ] והנה בדור האחרון הזה באורך טלטול הגלות כמעט אבדה חכמתינו הקדומה ואין איש שם על לב לעיין ולפלפל בעניינים העמוקים האלה ( אסטרונומיה וחוכמות אחרות ) עד כי נפלנו מאיגרא רמא לבירא עמיקתא ( מילולית : מגג גבוה לבור עמוק . ( תחת אשר היינו עליון על כל הגויים לתהלה לשם ולתפארת , עכשיו באנו לשמה , למשל ולשנינה ( ללעג ולבוז ) בכל העמים . ופניתי אני לראות חכמה [ ... ] וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החושך וקנאתי קנאת סופרים להסיר מסוה הבושה מעל פנינו " . [ ... ] רפאל הלוי מק"ק הנובר , ספר תכונת השמים וכל צבאם , מצבם ומהלכם , עמ' א . 1 כיצד מנומק הצורך בידיעת האסטרונומיה בקטע שלפניכם ? . 2 תארו במילים שלכם את התהליך שעבר העם היהודי לפי הכתוב בקטע . . 3 שערו מדוע חשוב למחבר להדגיש את העבר היהודי . אווירת הסובלנות במאה 18-ה מעודדת קשרים בין היהודים לחברה הסובבת במאה 18-ה חל שינוי במצבם של היהודים שביקשו להרחיב את ידיעותיהם בתחומי הפילוסופיה והמדע של תקופתם . אווירת הסובלנות הדתית ( עמ' ( 29 ששררה במקומות שונים באירופה באותה עת הביאה בין השאר לפתיחת שערי ההשכלה הגבוהה לפני היהודים ( אף שלעתים נלוו לצעד זה כוונות מיסיונריות וביטויי אפליה . ( רוכשי ההשכלה היהודים היו חלקם אוטודידקטים ( שלמדו בכוחות עצמם , ( והיו בהם סטודנטים שלמדו באוניברסיטאות . מעריכים כי במאה 18-ה היו באוניברסיטאות גרמניה 500-כ סטודנטים יהודים , רבים מהם מפולין ומגליציה . לצד היותם בעלי השכלה תורנית רחבה , הם היו חדורי שאיפה להרחיב את הידע האישי שלהם ולהעשיר את עולמה הרוחני של החברה היהודית ברוח ערכי הנאורות . לכן הם מייצגים בעיני חוקרים אחדים תופעה המכונה השכלה מוקדמת . במושג זה אין הכוונה לתנועה מאורגנת אלא לקבוצה של מלומדים יהודים ששילבו בהשכלתם ישן וחדש - ידע תורני ותרבות אירופית . הרב ישראל מזמושץ' - ( 1772–1700 ) יליד גליציה . קיבל חינוך יהודי-מסורתי , אך התעניין גם בפילוסופיה , במתמטיקה ובאסטרונומיה . בבגרותו עבר לברלין ושם היה לאחד ממוריו של משה מנדלסון . הוא התנגד בחריפות לעיסוק בקבלה ומתח ביקורת על לימוד בשיטת הפלפול . היה מראשוני המתנגדים לתנועת החסידות .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר